בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 21 שנה

כשארסנל ואנגליה הכירו את מיסייה ונגר

איסור על שירות חדרים, סילוק חטיפי שוקולד מאוטובוס הקבוצה, ביצוע מתיחות במלון בבוקר המשחק ושתיקה במחצית. אם בלונדון התייחסו בתחילה בחשד למנג'ר האלמוני מבחינתם שהגיע מיפן, בימיו הראשונים בתפקיד הם ממש נדהמו משיטותיו. עד שהם, וכל הליגה, התחילו ללמוד

תגובות
ונגר על הספסל במשחק נגד מנשנגלאדבך
EDGAR SCHOEPAL / ASSOCIATED PRES

12.10.96 בימיו הראשונים כמנג'ר ארסנל הספיק ארסן ונגר לטמון את הזרעים שיתפתחו למהפכה הגדולה שעוד תתרחש במועדון. בהרגלי התזונה, השתייה, ההכנה למשחקים, איכות הכדורגל. דבר לא הכין אותו לתגובתם של שחקניו החדשים דווקא לאחד השינויים הקטנים, לכאורה - איסור על בליסת שוקולד בדרך למשחקים. "אנחנו רוצים את חטיפי המארס שלנו", הם שרו אחרי משחקו הראשון בתפקיד. "ישבתי לצד ונגר בקדמת האוטובוס", משחזר סגן היו"ר בשעתו, דייויד דין, "ארסן מצא את זה מצחיק, אבל פשוט הסתובב ונענע בראשו". שחקני ארסנל לא קיבלו בחזרה את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#