בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 32 שנה

כשג'ק ניקלאוס הזכיר שהוא עדיין גדול הגולפאים בהיסטוריה

הוא אף פעם לא חשב שהוא טוב מספיק ותמיד היה איש משפחה לפני הכל. כשהוא בדמדומי הקריירה שלו ורחוק משיאו, בגיל 46 ו-27 שנה לאחר שזכה בתואר מייג'ור ראשון, שם ג'ק ניקלאוס חותמת סופית על גדולתו

תגובות
ניקלאוס בגומה ה-17 ב-1986
PHIL SANDLIN / AP

13.4.86 27 שנים הפרידו בין זכייתו הראשונה לבין זכייתו האחרונה של ג'ק ניקלאוס בתואר מייג'ור. לפחות סוג של מייג'ור. כשהוכתר ב-1959 לאלוף ארה"ב לחובבים, נחשב הדבר מייג'ור לכל דבר – ופריצת דרך משמעותית עבור האמריקאי בעל הרעמה הבלונדית. "החבטה הזו נתנה לי ביטחון", הוא אומר על רגע הניצחון, "זה הוסיף לאמונה העצמית שהייתי צריך בגיל 19 וסיפק קרש קפיצה לשארית הקריירה שלי. אני עדיין מאמין כי זו היתה כנראה החבטה החשובה בחיי". כיום כבר לא סופרים תארי חובבים כמייג'ורים, אבל בשנים הבאות אסף ניקלאוס מספיק מאלה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#