השבוע לפני 53 שנה

האיש שסירב לקרוא למוחמד עלי בשמו המוסלמי, והמשיך לחטוף עד שהתמוטט

התעקשותו של פלויד פאטרסון לדבוק בשמו הקודם של האלוף היתה רק חלק מעימות שזלג מזירת האיגרוף אל זכויות אזרח ושאלת השתלבותם של השחורים בחברה בארה"ב. בין החבלים, השאלה היתה רק מתי סבלו יגיע אל קיצו

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

22.11.1965 ההיסטוריה מתפצלת לשניים מרגע שמוחמד עלי ופלויד פאטרסון נכנסו לזירה ב-1965. על פי גרסה אחת, עלי נהנה להתעלל בפאטרסון - מאריך את הסבל שלו במשך 12 סיבובים במקום להנחית סוף סוף את המכה הגדולה שתסיים את הקרב. אחרת גורסת כי עלי דווקא נמנע מאגרסיביות שכזו מתוך רחמים על יריבו, שהיה פצוע. וו.ק סטראטון, שחיבר ביוגרפיה על פאטרסון, סיפר ל"וייס" כי "פלויד אמר שמעולם לא ספג חבטות רכות כל כך". בתחום המילולי, לעומת זאת, לא היה שום דבר רך במה שספג פאטרסון בקרב הזה. עלי סנט בו שוב ושוב. "מה שמי? מה שמי?", דרש לדעת. שוב ושוב חזרה אותה תשובה: "קסיוס קליי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ