בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 28 שנה

כשמכבי תל אביב שיחקה ביום הזיכרון וקיבלה בראש - מהאוהדים שלה

בשעה 19:58 בערב יום הזיכרון עבר השידור להר הרצל, בעוד מכבי תל אביב משלימה בפריז את הדקות האחרונות בפיינל-פור נגד ברצלונה. 2,000 האוהדים הישראלים ביציע החלו בשירת "התקווה", את עוגמת הנפש שנגרמה למשפחות השכולות אף אחד לא שמע

10תגובות
מימין: אד הורטון, חן ליפין, דורון ג'מצ'י ולבאן מרסר ב־1991. "לא חשבנו שאנו עושים משהו לא בסדר", אומר מוטי דניאל
עוזי קרן

16.4.1991 בגיליון הראשון של "העיר" אחרי הפיינל-פור בפריז בשנת 1991 ביקש הכתב ארז טיקולסקר, מעורכי מדורי הספורט המובילים של התקופה, להסביר מדוע הם לא העבירו אפילו גרם של ביקורת על כך שמכבי תל אביב שיחקה ביום הזיכרון. איתן עמית מ"ידיעות אחרונות" הגן באופן נחרץ על מכבי. "קיבלנו מכתב רשמי מסגן שר החינוך פנחס גולדשטיין שהזמן הקובע בעניין הזה הוא שעון פריז", הסביר עמית, "אני לא מבין למה נטפלים דווקא למכבי". אליעזר לחנה מ"חדשות" הודה שנכנע לעדר: "העמדה שלי היתה שמכבי לא צריכה לשחק, זה יום מקודש יותר...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#