עם מות אחותו התנפץ גם חלומו האולימפי. שנים אחר כך, במירוץ האחרון בקריירה, סגר מעגל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן ג'נסן באולימפיאדת קאלגרי 1988. "הייתי שם פיזית", סיפר לימים ל"USA טודיי", "מנטלית לא"
דן ג'נסן באולימפיאדת קלגארי 1988. "הייתי שם פיזית", סיפר לימים ל"USA טודיי", "מנטלית לא"צילום: TOSHIO SAKAI / AFP
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

14.2.1988 מה שאמור היה להיות היום הגדול בחייו של דן ג'נסן קיבל תפנית מזעזעת כבר בשש בבוקר. שעות לפני שיתחרה במשחקים האולימפיים, נמסר לו בשיחת טלפון כי אחרי שנת מאבק בלוקמיה, אחותו הגדולה ג'יין גוססת. כשאח אחר מקרב את האפרכסת אל אוזנה, הספיק ג'נסן לומר לה שהוא אוהב אותה והבטיח לנצח למענה. היא היתה חלשה מכדי להשיב. בסביבות הצהריים שוב יצרה איתו משפחתו קשר, הפעם כדי לבשר על מותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ