טעם של פעם

כשמרקו ואן באסטן החליף את יוהאן קרויף

יוהאן קרויף יצא במחצית מול ניימיכן ובמקומו פרץ לדשא ולתודעה מרקו ואן באסטן. 30 שנה עברו, והמנטור עדיין דואג לתלמיד שלו

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

3.4.82 - הם היו עמיתים לקבוצה ואחר כך מאמן ושחקן. לעד יישארו כדורגלני עבר דגולים. בכל השנים הללו חרגה מערכת היחסים ביניהם מהרגיל. לדעות הנחרצות על המשחק ולמחשבות על ההווה והעתיד שלו חלק גדול בכך. גם להיסטוריה המשותפת.

כשיוהאן קרויף שב לאייאקס ב-1981, שמונה שנים אחרי עזיבתו, הוא מצא פרצוף חדש: מרקו ואן באסטן, שבדיוק הצטרף לקבוצת הנוער. שנתיים קודם לכן, כשוואן באסטן בן ה-15 שיחק במועדון חובבנים בעיר הולדתו אוטרכט, לקח אותו קרויף לטורניר במילאנו. המארגן סנדרו מאצולה, שנרתע בתחילה מגיוס נער למשחקי בוגרים, סיפר: "הוא שיחק עם שחקנים נהדרים, אבל לא חשש. רצה את הכדור, כידרר, בעט. מהרגע הראשון ראיתי שזה כישרון אמיתי".

את חוסר הפחד נטע בו אביו, יופ, ששיחק ברמה חצי מקצוענית. כשהיה בן שש החל מרקו לשחק במועדון מקומי באוטרכט. במהרה מצא את מקומו בחוד, אך מאחר שלא אהב את המאבקים הפיסיים עם הבלמים ושאף להיות מעורב במשחק - כאלילו קרויף - הציע שיעבור לשחק בקישור. "חלוץ היא העמדה הכי קשה ובה אתה לומד הכי הרבה", התעקש האב. פעם התמודד מול בחור גבוה ממנו משמעותית שבעט בו שוב ושוב, עד שהתרגז ועזב את המגרש. "אמרתי למרקו שאם לא יחזור", מספר האב, "אבעט בו בעצמי". ואן באסטן הצעיר שב לשחק וכבש פעמיים.

קרויף (משמאל) ו-ואן באסטן ב-1999. קשר מיוחדצילום: ארכיון: אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

לא רק שלמד לשחק מול יריבים קשוחים, תיפקודו משך את עיני קבוצות הפאר. פיינורד ניסתה לצרפו ופ.ס.וו הזמינה אותו למבחנים. "יש הרבה קשרים מוכשרים, אבל חלוצים טובים הם זן נדיר", הסביר אד דה מוס, שעמד בראש מחלקת הנוער באייאקס. ב-1981, בגיל 17, חתם ואן באסטן בענקית מאמסטרדם.

בסיקור של "ווטבול אינטרנשיונל" ממשחק בין הנבחרות הצעירות של הולנד ובלגיה בספטמבר 1981, מסומנים שני כישרונות גדולים - ואן באסטן וז'אן מארק בוסמן. לשניהם אכן תהיה השפעה גדולה, מסיבות שונות. את שנתו הראשונה באייאקס החל ואן באסטן באימונים בקבוצת הנוער, מחוזקת באגדה. "קרויף חזר מאמריקה והתאמן אתנו לפעמים, זה היה כבוד, ממש מלהיב", הוא משחזר, "דיברנו הרבה על כדורגל, הוא היה ביקורתי מאוד, אבל זה עזר". פעם אחת, נטען, נטש הנער את המגרש בדמעות לאחר מריבה עם קרויף, שמצדו אומר: "מרקו כל הזמן דיבר, לטעמי זה עזר לו מאוד. היו לו איכויות מדהימות עם הרגליים והראש".

ב-3 באפריל 82' הגיעה העת להפגין אותן. כשאייאקס ביתרון 0-2 מול ניימיכן, החליף המאמן קרט לינדר את קרויף בהפסקה. במקומו, איך לא, נכנס ואן באסטן, בן 17.5, להופעת בכורה. 18 שנים קודם לכן כבש קרויף בבכורה באייאקס. 22 דקות על המגרש הספיקו לוואן באסטן לחקותו, כשהגיע ראשון לכדור חופשי ונגח לרשת, בדרך לניצחון 0-5. "להיכנס כמחליף של קרויף ולהבקיע, זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לו", קובע אביו.

זו היתה הופעתו היחידה של ואן באסטן באותה עונה, בסיומה זכתה אייאקס באליפות. עם מערך שכולל חלוץ אחד - וים קיפט, שכבש 32 שערי ליגה - לא היה קל להשתחל להרכב. בעונה הבאה שותף יותר והבקיע תשע פעמים בדרך לתואר נוסף. בעונת 1983/84, בעקבות מכירת קיפט לפיזה ואחרי עזיבת קרויף, תפס מקום בהרכב והחל להפציץ. ארבע שנים ברציפות הוכתר למלך השערים בהולנד, ובסך הכל הבקיע 152 שערים ב-172 הופעות באייאקס. בשנתיים האחרונות שלו במועדון הודרך על ידי קרויף, עד שעזב למילאן ב-1987.

אחרי פרישתו ב-95' התרחק ואן באסטן מעולם הכדורגל, עד שהפציע מחדש. "יוהאן היה האחד שאמר לי: תהיה מאמן, זה יהיה טוב בשבילך ובשביל הכדורגל", הוא מספר, "דעתו חשובה מאוד, הוא אדם אינטליגנטי שיודע הרבה על כדורגל. הוא אימן עם חזון ברור ותמיד שיפר קבוצה. זו דוגמה נפלאה".

ואן באסטן. "להיכנס כמחליף של קרויף ולהבקיע, זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו", קבע אביוצילום: אי-פי

קשה לומר שוואן באסטן שיחזר את הישגי בן ארצו כשאימן את הולנד או אייאקס, אבל קרויף לא מוותר. הוא דיבר על החזרתו לאייאקס כמנהל טכני, ולפני שנה, כשהתייחס לברצלונה ביום שאחרי גווארדיולה, הצהיר על ואן באסטן כ"מחליף אידאלי". אכן, קשר בלתי שביר, וקצת מעוור.

השבוע לפני 44 שנה

6.4.68 - במשחקי הפועל בשנת 1961 מחק מאיר יעקבי בן ה-20 את זוהר שוהם מטבלת השיאים ביידוי פטיש. מאותו רגע עבר המקצוע לשליטת הצעיר מקיבוץ גבת, שלא הרפה במשך עשור ובחלק מהתקופה אף שיחק כדורסל בהפועל גבת (117 נקודות בשלוש עונות). "אף אחד בארץ לא ידע ליידות פטיש בשנים האלו", מסביר יעקבי, "השתמשו בכוח, אבל לא ידעו את הטכניקה. גם אני לא ידעתי, אבל התאמנתי יותר אצל המאמן איציק מנדלברוד וכנראה שגם הייתי מוכשר יותר".

בתחרות לקביעת הסגל האולימפי למקסיקו, שהתקיימה במכון וינגייט באפריל 1968, קבע יעקבי 57.08 מטר, שיפור של 83 ס"מ לשיאו הלאומי. למשחקים האולימפיים, עם זאת, לא הגיע. "בתחרות באנגליה יידיתי ליותר מ-60 מטר, אבל התוצאה נפסלה בגלל שהפטיש היה קל מדי". הוא אף לא הצליח לשפר שוב את שיאו, שגם כך נותר שיא ישראלי במשך 27 שנה עד שאיגור גילר קבע 65.70 מטר. עד היום מדורג יעקבי שישי בכל הזמנים בארץ בפטיש. "זה עצוב, האתלטיקה בארץ לא מפותחת כי כולם הולכים לכסף של הכדורגל, הכדורסל והטניס". (אריה ליבנת)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ