אריה ליבנת
אמיר ענבר
אריה ליבנת
אמיר ענבר

עונת 1974/75 היתה השמינית של הפועל באר שבע בליגה הלאומית, אז הליגה הראשונה. הקבוצה התבססה על שחקנים מקומיים, למעט רכש אחד, השוער רוני מוסקוביץ', שהגיע שנתיים קודם לכן ממרמורק, ובהדרכת אלי פוקס סיימה במקומות החמישי והשביעי בעונות הקודמות. באותה עונה הגיע מאמן חדש, אמציה לבקוביץ', ששינה לגמרי את שיטת המשחק. "בתקופה ההיא שחקנים שיחקו לפי עמדות והמגנים נשארו בהגנה. הכנסתי להם את הסגנון שהנהיגה נבחרת גרמניה, עם שני מגנים תוקפים. אורי בנימין ויעקב כהן הצעירים היו בתפקיד פול ברייטנר וברטי פוגטס. לא היה קל בהתחלה, הייתי צריך לעשות הרבה שיחות אישיות. שחקני ההתקפה היו רגילים לשחק חופשי ופתאום לכל שחקן היה תפקיד. ברגע שהמגן עלה להתקפה, הקשר היה צריך לסגור בהגנה".

למרות שכמעט כל הקבוצה לקחה חלק במשחק ההתקפה, השדרוג המשמעותי היה בצד ההגנתי של ב"ש, שספגה רק 19 שערים. מוסקוביץ' נתן עונה ענקית, הבלם אלון בן דור היה שחקן נבחרת ובהמשך זומן גם בנימין בן ה-20. בקישור בלטו רפי אליהו, שהבקיע חמישה שערים וזומן לנבחרת, אליהו עופר הוותיק ואפרים אביגדור. אפרים צבי הבקיע באותה עונה תשעה שערים, מאיר ברד שישה ואברהם נומה חמישה. אחרי שלושה מחזורים ניצבה ב"ש בראשות הטבלה במאזן מושלם, יחד עם הפועל כפ"ס. דווקא האקס שלה, שלום אביטן, שעבר שנתיים קודם לכן לבית"ר ירושלים, הנחיל לה הפסד ראשון. במחזורים הבאים המשיכה ב"ש לאבד נקודות וירדה עד המקום השישי, אבל את הסיבוב הראשון סיימה במקום השלישי.

ספק אם הימרו באותו שלב על ב"ש כאלופה, אבל במחזור ה-20, אחרי ניצחון 3-0 על הפועל ת"א מול 18,000 צופים בבלומפילד (בן דור, ברד ואליהו) כבר אי אפשר היה להתעלם ממנה. שבוע לאחר מכן שער ניצחון של נומה בדקה ה-90 מול כפ"ס הקפיץ את ב"ש לפסגה. "אמציה הכניס בנו את השאיפה לאליפות מתחילת העונה", מספר נומה, "היתה לו כמאמן וכשחקן היסטוריה של תארים, אבל מי האמין שאנחנו מסוגלים?! ידענו שאנחנו טובים, אבל פחדנו מהפסגה. ברגע שהגענו אליה התחלנו להאמין, והביטחון הגיע מאמציה".

לבקוביץ' (מימין), הייתה לו סיבה טובה לחייךצילום: ארכיון הארץ

לכתבות נוספות הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

ב"ש שמרה על המקום הראשון עד המחזור ה-25, אז התארחה אצל מכבי נתניה במשחק העונה. "באר שבע המוביל, פה את היתרון יגדיל", כתבו אוהדי ב"ש באחד השלטים, אבל הקבוצה באה בעיקר כדי להוציא תיקו. רק בדקה ה-80 כשלה הגנת ב"ש, כשנומה תפס בידו מסירה של דוד לביא בתוך הרחבה ("ג'ורג' בורבה דחף אותי ואני באינסטינקט נגעתי ביד"). השופט משה אשכנזי, שמת השבוע, שרק לבעיטת עונשין. בן דור לא רצה לראות והלך לחדר ההלבשה, לבקוביץ' רץ להחזירו. ב"ש ניצלה גם מזה, הפנדל של זוהר סלומון הוחמץ ופער שתי הנקודות נשמר.

שבוע לאחר מכן שער של בנימין מול בית"ר ירושלים והפסד של נתניה הגדילו את הפער לארבע נקודות. בזמן ש-7,000 אוהדי ב"ש שרו "יש אליפות", הוגשו עתירות לבג"ץ שקראו להפסיק את הליגה לשלושה חודשים, בשל אלימות במגרשים וחשד למכירת משחקים. ההתאחדות נחלצה מהמצב, הליגה נמשכה ושני מחזורים לסיום צומצם הפער לשתי נקודות, אחרי 1-1 מול שמשון והפסד 0-1 למכבי ת"א.

ועדת הספורט של הכנסת המליצה לקיים את שני המחזורים האחרונים ללא קהל, אלא שההתאחדות לא אימצה זאת וב-10 במאי אירחה ב"ש את מכבי יפו מהתחתית לעיני 10,000 צופים. ב"ש לא הבריקה, אבל נהנתה משתי החלטות שיפוט שנויות במחלוקת. בדקה ה-31 לא שרק השופט נפתלי איתן לפנדל לחובת ב"ש, וחמש דקות אחר כך אמר הקוון אמיל פרוחסקי לאיתן שנגיחה של עובדיה צבי עברה את הקו, וכך אושר שער לזכות ב"ש, השער היחיד במשחק.

הפסד של נתניה 1-3 להפועל חיפה הכתיר את ב"ש לאלופה בפעם הראשונה בתולדותיה. האוהדים חגגו עם השחקנים, אלפים יצאו לרחובות העיר, בבתי הקפה רקדו הורה. "זו היתה שמחה ענקית", נזכר נומה, "פתחו את השערים כדי שכולם ייכנסו. בב"ש היו אז 60-70 אלף תושבים, וכולם אהדו את הקבוצה. כל השנים האלו היינו כוכבי העיר, קיבלנו חולצות ומכנסיים בחינם, אכלנו ושתינו בחינם במסעדות, אנשים הזמינו אותנו לבתים שלהם. היינו מלכים".

יפו עוד הגישה ערעור על תוצאת המשחק, אבל ביטלה אותו לאחר שב"ש ניצחה במחזור האחרון 2-1 את הכח ר"ג. הסתיימה העונה ובב"ש חגגו ברחבת בית העם עם אומנים כיעקב בודו, נסים סרוסי ויוסי מוסטקי, ששר את שיר האליפות "הפועל באר שבע", אותו גם הלחין למלותיו של יגאל פלג: "הפועל באר שבע, היי קדימה, כדורגל טוב נציגה, באר שבע למקום הראשון בליגה". "היינו על המרפסת, המון קהל עמד והריע לנו, הרגשנו כמו קבוצות גדולות באירופה, זה היה נהדר", מספר ברד. בעונה הבאה, עדיין בהדרכת לבקוביץ', הפעם עם אביטן ששב הביתה, זכתה ב"ש באליפות השנייה והאחרונה שלה.

רתם את העגלה לפני הסוסים

8.5.36 דקות ספורות אחרי שרלף נווס נפל מגבו של הסוס פלנאקינס במירוץ השלישי של היום, ראשו פוגע במעקה מעץ וגופו נדרס על ידי מספר סוסים, הודיע הכרוז במסלול המירוצים "ביי מדוס" על מותו. "אנא עמדו בתפילה חרישית", ביקש, לאחר שהרופאים שנזעקו לסייע לא מצאו דופק. גופו בן ה-19 הועבר למרפאה במסלול.

כאן כבר יצרה המיתולוגיה גרסאות שונות. האם היה זה רופא המסלול? האם חבר של נווס, רופא בעצמו? אחד מהם, בניסיון אחרון, הזריק אדרנלין ללבו. הרוכבים בחדר ההלבשה במסלול היו המומים כשנווס הופיע בהמשך היום על שתי רגליים, אחרי שלקח מונית מבית החולים אליו פונה בעקבות שובו לחיים, מתעקש להתחרות.

"בינג קרוסבי הבטיח שעון בשווי 500 דולר לרוכב שיוביל את ימי התחרות במספר ניצחונות", סיפר כעבור שנים, "הובלתי, ורציתי את השעון". נווס לא הורשה להתחרות, אבל חזר ליום הסיום ולמרות שלא ניצח במירוץ נוסף, עשה מספיק כדי לזכות בשעון. בשנים הבאות הפך לאחד מגדולי הרוכבים, עם 3,771 ניצחונות, ונכנס להיכל התהילה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ