אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

לפני ארבע שנים יצאה התכנית "פוטבול פוקוס" ב-BBC בפנייה לצופים: "החלטנו לקחת על עצמנו אתגר מסובך: מהו השער הטוב ביותר שהובקע באליפויות אירופה. בעצם, תשכחו מזה. מה לגבי 'הפרס על שם מרקו ואן באסטן לשער השני בטיבו בהיסטוריה של היורו'?".

לגביע העולם יש את שער הסלאלום של מראדונה ב-1986, לאליפות אירופה יש את ואן באסטן. אלא ש-13 ימים בלבד לפני אותו רגע, הוא נראה רחוק. אחרי עונת בכורה קשה במילאן, שכללה שני ניתוחים בקרסול ו-11 הופעות בלבד, הגיע החלוץ ליורו כשחקן ספסל. במשחק הראשון נכנס כמחליף ולא הצליח למנוע הפסד 0-1 לברית המועצות. "באופן מצחיק", אומר רוד חוליט, "זה היה המשחק הטוב ביותר שלנו".

עד למשחק השני כבר שינה המאמן רינוס מיכלס את תכניותיו, ו-ואן באסטן חזר להרכב. "היינו מרוצים בגלל שלא היה בכושר", מגלה ג'ון בארנס, קשר אנגליה. חוליט מספר: "היתה לי עונה טובה וכולם ציפו שאמשיך בכך, אבל הייתי עייף. למזלי מרקו היה במצב טוב, רענן כל כך. מה שעשיתי היה לתת לו את הכדור מהר ככל שניתן". שתי מסירות כאלו של חוליט תרמו לשלושער של ואן באסטן ב-3-1 על אנגליה. שער של וים קיפט בדקה ה-82 נגד אירלנד העניק להולנד ניצחון 1-0, ושלח אותה לחצי הגמר. "הכל היה חיובי, כל הנבחרת צברה ביטחון", אומר ואן באסטן.

שבוע אחר כך, בחגיגות בהולנד, יצהיר מיכלס: "זכינו בטורניר, אבל כולנו יודעים שחצי הגמר היה הגמר האמיתי". 32 שנה לא ניצחו ההולנדים את מערב גרמניה, תקופה שכללה את ההפסד בגמר מונדיאל 1974. פנדל של רונלד קומאן מחק שער יתרון שכבש לותר מתיאוס מהנקודה הלבנה. דקה לסיום, צץ ואן באסטן ובקצה הנעל דחק מסירה של יאן ואוטרס מעבר לידיו של השוער אייקה אימל ולרשת, 2-1.

אחרי עשר שנים מאכזבות, חזרה הולנד לגמר בטורניר גדול. כיצד התכוננה אליו? במסיבה בדיסקוטק בהשתתפות שחקנים, בנות זוג, עיתונאים ואוהדים, ובנסיעה להופעה יממה לפני הגמר במינכן. "הרגשנו בלתי מנוצחים", מספר חוליט, "ביום הגמר אמרנו 'תראו, עשינו מסיבה וראינו את וויטני יוסטון. עכשיו כשאנחנו כאן, אנו יכולים לקחת את הגביע".

ככל שהתקדם הטורניר חש חוליט טוב יותר - תוצאה של מנוחה רבה ומסאז'ים בין המשחקים. "מיכלס אמר לי לפני הגמר שאני יכול לקחת את הבעיטות החופשיות כי אני מרגיש טוב יותר", אמר. בעיטה כזו, שסחטה הדיפה מהשוער רינאט דסאייב, היתה אירוע די נדיר בחצי השעה הראשונה של המשחק, בנוסף לניסיון של הנאדי ליטובצ'נקו, שנעצר אצל השוער האנס ואן ברויקלן.

"לא הרגשנו נחותים מההולנדים בשום צורה", אומר אלכסיי מיכאליצ'נקו, כוכב ברית המועצות. הסובייטים לא רק ניצחו את הולנד בראשית הטורניר, הם גם שיחקו כדורגל מצוין והרשימו ב-2-0 על איטליה בחצי הגמר. לטענת המאמן ולרי לובנובסקי, העובדה שהולנד נחה יממה יותר מהם לקראת הגמר סייעה לה.

32 דקות לתוך המשחק, הנחיתו האוראנז' מהלומה ראשונה. ארווין קומאן הגביה כדור מימין, ואן באסטן נגח לרוחב השער וחוליט הסתער, צמותיו מתפזרות לכל עבר בזמן שנגח בעוצמה לרשת משישה מטרים. תשע דקות לתוך המחצית השנייה חטף אדרי ואן טיכלן כדור ופרץ קדימה 30 מטר לפני שמסר שמאלה לארנולד מיורן. ההגבהה של שחקן מנצ'סטר יונייטד לא היתה טובה, חזקה וקשתית, והגיעה לוואן באסטן שני מטר בתוך הרחבה, בצד הימני ובזווית קשה, בלתי אפשרית. בעיטות מכאן תמיד מתעופפות ליציע.

"חשבתי שאני יכול לעצור את הכדור ואז יהיו לי הרבה אפשרויות, אבל אני גם יכול לקחת סיכון ולבעוט", אומר ואן באסטן, "אתה פשוט צריך הרבה מזל בבעיטה כזו, והכל הלך היטב". היטב? מושלם. בעיטת יעף אדירה עם החלק הפנימי של הנעל שלחה את הכדור מעל דסאייב ולרשת. בעיטת וולה בלתי נתפשת. "אפילו מיכלס לא מאמין", זעק השדר האנגלי ג'ון מוטסון למראה המאמן הוותיק, ידיו על ראשו ואז על פניו. "סטופנדו, גרנדיסימו גול", צעק השדר האיטלקי. "לרגע, לבך נעצר", מספר יופ, אביו של ואן באסטן, "כל מה שיכולת לשמוע זה את הקהל מריע".

חמש דקות מאוחר יותר הכשיל ואן ברויקלן את סרגיי גוטסמאנוב בפינת הרחבה. חודש אחרי שפנדל שהציל בדו-קרב העניק לפ.ס.וו איינדהובן את גביע אירופה, עשה זאת השוער שוב, הפעם מרגלי איגור בלאנוב. כל הניסיונות הסובייטיים כשלו. זה היה היום של הולנד, שניצחה 2-0 וזכתה בתואר ראשון ויחיד עד היום. שערו של ואן באסטן הפך לסמל של נבחרת ושל טורניר.

"אי אפשר היה לכתוב תסריט לשער כזה, זה שער ששחקן מסוגל להבקיע כנראה פעם בקריירה", אמר מיכלס. "זה רגע שאנחנו עדיין חוגגים", מספר חוליט. ואן באסטן, כהרגלו, ממשיך להמעיט בערכו: "זה פשוט אחד מאותם דברים שקורים. המזל ניתן לי בזמן הנכון. עלי להיות שמח ואסיר תודה על כך שרגע כזה ניתן לי וגם להולנד".

שיא בין המשק לכדורסל

אריה ליבנת

30.6.63 אליפות ישראל באתלטיקה קלה בשנת 1963 היתה חיוורת למדי. שדר רשת ב' גדעון הוד כבר חשב לעזוב את איצטדיון המכביה, אך קופץ המשולשת זאב רייס שיכנע אותו להישאר. "זה היה המקצוע האחרון באליפות, גדעון כבר רצה ללכת. אמרתי לו 'חכה פה, אני עושה היום שיא'". בקפיצה האחרונה מילא רייס בן ה-27 מקיבוץ גבעת ברנר את ההבטחה כשקבע שיא ישראלי נהדר של 15.14 מטר, שיפור של 35 ס"מ לשיאו הקודם.

התוצאה הזו היתה שווה מקום 24 במשחקים האולימפיים שנה מאוחר יותר בטוקיו, אבל רייס לא הגיע לשם. "אני לא זוכר בדיוק למה, כנראה שלא השגתי את המינימום. גדעון שאל אותי אחרי התחרות אם אוכל לעשות שיא נוסף, אבל אמרתי לו שלא אצליח יותר. לא הקדשתי בכלל זמן לאתלטיקה, הכל היה חובבני. הכדורסל היה מספר 1, שיחקתי 18 שנה בליגה הלאומית בגבעת ברנר. אולי אם היה לי יותר זמן, הייתי עושה תוצאה טובה יותר, אבל עבדתי במשק".

כעבור 15 שנה הגיע רייס לביתו של יעקב לבקוביץ' כדי לברך אותו על שיפור השיא שלו ב-9 ס"מ: "הבטחתי פרס לשובר השיא שלי ואקיים את הבטחתי. יש לי חלק רב בהישג - הדרכתי אותו לפני עשר שנים כשהיה נער".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ