כשהיריבות בין לואיס לפאואל הגיעה לשיא

הדו-קרב בין קרל לואיס למייק פאואל הגיע לנקודת רתיחה באליפות עולם בלתי נשכחת בטוקיו, בשיאה נקבע שיא העולם האגדי בקפיצה לרוחק

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

השבוע לפני 21 שנה

29.8.91 תשאלו על ביצוע אחד בהיסטוריה של הקפיצה לרוחק, והתשובה תחזור על עצמה: בוב בימון, 8.90 מטר, מקסיקו 68'. תשאלו על תחרות אחת, ושוב תקבלו תשובות זהות: טוקיו 91', גמר אליפות העולם, קרל לואיס נגד מייק פאואל ושניהם נגד אותו שיא עולם מיתולוגי של בימון.

"עבורי", סיפר פאואל אשתקד, "היה קרל ברכה וקללה במקביל". זה היה מקרה קלאסי של ספורטאי גדול שמושך את יריבו לגבהים, במקרה הזה מרחקים. היתה רק בעיה אחת: לא משנה לאיזה מרחק קפץ פאואל, לואיס תמיד מצא עוד כמה סנטימטרים. כך היה גם במבחנים האמריקאיים לקראת אליפות העולם בטוקיו: פאואל הוביל, אך בקפיצה האחרונה עקף אותו לואיס בסנטימטר, מביא את המאזן ביניהם ל-15-0.

לא שמישהו הצליח לגבור על לואיס ברוחק באותם ימים. הוא השלים עשר שנים וחצי ללא הפסד, תקופה שהניבה 65 ניצחונות רצופים, שתי הכתרות לאלוף העולם ושתי מדליות זהב אולימפיות. רק דבר אחד היה חסר לו: שיא העולם. שיאו האישי עמד על 8.79 מטר. לאורך השנים נמנע מקפיצה בגבהים - כמו בימון ב-68' - כדי להימנע מכוכבית. פאואל בן ה-27, סגנו בסיאול 88', קפץ עד אז ל-8.66 מטר, אך הכריז טרם התחרות: "קרל אנושי כמו כולם. אם הוא יכול לנצח אותי, אני יכול לנצח אותו".

מייק פאואל. "קרל היה ברכה וקללה", אמר על יריבו הוותיקצילום: אי–פי

בטוקיו היה לואיס בן ה-30 בכושר שיא וניצח בריצת 100 מטר עם שיא עולם, 9.86 שניות. חמישה ימים אחר כך התייצב לגמר קפיצה לרוחק. סבב הקפיצות הראשון לא רמז על הצפוי: לואיס ניתר ל-8.68 מטר, שיא אליפות. פאואל רק ל-7.85. "הייתי כל כך מדורבן עד שלא יכולתי לנשום", סיפר, "בשלב הזה אמרתי 'תירגע, תן לגוף לעשות מה שצריך'".

כשהלחות גבוהה והרוח משנה כיוון שוב ושוב, זה התחיל. בניסיון השני התקרב פאואל כשקפץ ל-8.54 מטר. לואיס פסל. בשלישית הסתפק פאואל ב-8.29 וראה את לואיס משתדרג ל-8.83 מטר. ברביעית ניפק פאואל קפיצה אדירה וכבר החל לחגוג, אבל אז ראה דגל אדום מונף, הגיב כלא מאמין לפסילה וכרע לראות את קרש הקפיצה. "השתעשעתי", הודה אחר כך, "ראיתי את הסימן שרגלי הותירה בחימר". ללואיס לא היה זמן למשחקים: הוא קפץ ל-8.91 מטר, סנטימטר יותר מבימון. הרוח, 2.9 מטר לשנייה, היתה חזקה מכדי שהתוצאה תוכר כשיא עולם, אבל לואיס התקרב לניצחון.

לפני הקפיצה השנייה, הורה לפאואל מאמנו רנדי הנטינגטון לשנות את סימוני הגיר על המסלול שלפיהם החל לרוץ. בקפיצה החמישית, הכל התחבר לו. לכולם היה ברור שזה גדול, וחוקי: הדגל הלבן הונף, מד הרוח הצביע על 0.3 בלבד. פאואל בחן אותו ואז החל לקפץ במקום ולמחוא כפיים, מחכה לתוצאה. כשהוצגה, חגג כמטורף במסלול הריצה: 8.95 מטר, שיא עולם.

נותרה בעיה אחת. יום לפני הגמר היה פאואל בטוח שיקבע שיא עולם, אבל תהה אם זה יספיק לניצחון. ללואיס נותרו שתי קפיצות. בראשונה רק התקרב, 8.87 מטר. פאואל פסל בקפיצה השישית, ואז הפך לצופה. "עברו 5:31 דקות מהרגע שלואיס עלה למסלול ועד שקפץ", סיפר אחר כך, "לבי פעם בחוזקה. הרגשתי חולשה. עמוק בפנים, חשבתי שינצח, שיגיע ל-9 מטר". לואיס ניפק עוד קפיצה גדולה, חותם תחרות בה נקבעו ארבע משבע התוצאות הטובות בהיסטוריה.

קרל לואיס. "היתה לו רק קפיצה נהדרת אחת", התלונן בסיוםצילום: אי–פי

בזמן שחיכה לתוצאה, ניגש לואיס ליריבו, לחץ את ידו וטפח על כתפו. הוא ידע שזה לא מספיק. לוח התוצאות אישר זאת: רק 8.84 מטר. פאואל שוב החל לחגוג, מחבק איש שיפוט יפאני. "כדי לנצח את האלוף אי אפשר להתבסס על החלטת שופטים, צריך נוק-אאוט", אמר, "הערב השגתי אותו. כולם אמרו שקרל יהיה זה יקבע את השיא. אני לא רוצה לומר 'הנה לכם', אבל - הנה לכם".

בביתו במיאמי, קיבל בימון את הבשורה מחברו לנבחרת ב-68', רון פרימן. "זה אומר הרבה על השיא, שהוא החזיק מעמד 23 שנים", אמר. לואיס התקשה יותר לקבל את שקרה: "היתה לו רק קפיצה נהדרת אחת, הטובה בחייו. ייתכן שלא יחזור על כך לעולם".

לפני טוקיו שקל לואיס לפרוש מקפיצה לרוחק. אחר כך, איך לא, בחר להמשיך. שני היריבים שאפו לקפוץ ל-9 מטר. לואיס כבר לא יגיע ליותר מ-8.68 מטר ברוח חוקית. פאואל דווקא יקפוץ ל8.99 מטר כעבור שנה, ברוח חזקה מהמותר, אך בברצלונה 92' שוב יסתפק במדליית כסף, אחרי לואיס. בתום משחקי אטלנטה 96' יפרשו שניהם: לואיס עם זהב רביעי ברוחק, יריבו עם המקום החמישי.

שיא העולם של פאואל משלים עתה 21 שנה. איך שהמקצוע נראה, איש לא מאיים עליו. "היום קרל ואני מיודדים מאוד", הוא אומר, "תראו מה היה עלי לעשות, לקבוע שיא עולם בלתי פגיע רק כדי לנצח את הבחור הזה".

השבוע לפני 27 שנה: דלית בונין עשתה הכל בספרינט

1.9.85 בהיותה בת 16.5 ניצחה דלית בונין בריצות 100 ו-200 מטר באליפות ישראל 1983. כעבור שנה החלה להתחרות בריצות משוכות וקבעה שיאים לאומיים ב-80 וב-200 מטר. כשהתגייסה לצבא החליט המאמן פטר דוידוביץ' להעבירה ל-400 משוכות. "לתפישתי ריצת 400 מטר היא חלק ממקצועות הספרינט", הוא מסביר, "הזמנים השתנו ולקראת התבגרות היא היתה צריכה לעשות שינוי".

בריצתה הרשמית הראשונה ב-400 משוכות זכתה בונין בזהב במכביה, ביולי 1985, כשקבעה 1:01.89 דקות והקדימה את השיאנית פועה נייגר. כעבור קצת יותר מחודש, בתחרות חמש האומות בהדר יוסף, קבעה שיא ישראלי, 1:00.80 דקות, בדרך למקום השני. "בריצה הראשונה מאוד פחדתי", סיפרה, "בשנייה שיפרתי את התוצאה".

שנה אחר כך, בגיל 20, פרשה בונין לטובת לימודים בטכניון. "דלית היתה ילדת פלא, בעלת כישורים מיוחדים. גם כיום אין הרבה בנות בארץ שמצליחות לעבור את חמש המשוכות הראשונות ב-15 צעדים", אומר דוידוביץ', "היא עשתה את התוצאה בלי לעבוד ובעצם לא מיצתה את מה שיש לה". השיא כבר נמחק, אבל התוצאה שקבעה היתה מעניקה לה את התואר בחמש אליפויות ישראל האחרונות.

אריה ליבנת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ