ממשיכים לאכול קאש

פאט קאש היה אמור להחזיר לאוסטרלים את הגאווה עם ניצחון בגראנד סלאם המקומי, אבל נכשל בשני גמרים ברציפות, והם ממתינים עד היום

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

השבוע לפני 25 שנה

24.01.88 עם כל הכבוד לטומיק, יואיט ובעיקר סטוסור, אוסטרלי ריאלי ידע טרם האליפות השנה כי הסיכוי לאלוף מקומי קלוש, ולא רק בשל רמתם. "אנחנו אוהבים את המדינה שלנו, אבל מבלים זמן רב הרחק ממנה", הסביר פט קאש, "כשאתה כאן, כל דקה נראית יקרה. גורמים רבים חוברים כדי להפוך את העניין לקשה יותר. כשאתה באליפות אוסטרליה, רבים רוצים פיסה ממך".

מי כמו קאש יודע זאת. במשך עשורים נהנה הטניס האוסטרלי מדומיננטיות עולמית. רוד לייבר, קן רוזוול, רוי אמרסון, אשלי קופר, ג'ון ניוקומב, מרגרט קורט ואיבון גולאגונג הם רק חלק מהשחקנים שקטפו תארי גראנד סלאם. ואז הגיעה תקופת היובש. לחלל הזה השתחל קאש - צעיר, חצוף, אנרגטי ומוכשר, עגיל לאוזנו. ב־1984, בגיל 19, הגיע לחצי הגמר בווימבלדון ובאליפות ארה"ב. אוסטרליה מצאה גורם חדש לתלות בו את כל התקוות והתסכולים. קאש, מצדו, מצא בעיות.

פאט קאש. "אנחנו אוהבים את המדינה שלנו, אבל מבלים זמן רב הרחק ממנה" הוא הסבירצילום: רויטרס

"הייתי חמום מוח", הודה בשלב מתקדם יותר, "בכל פעם שנקנסתי או עשיתי משהו, זה היה בכל העיתונים באוסטרליה ואז הייתי מתרגז. מאז שהייתי בן 15, כל איש טניס וכל איש תקשורת באוסטרליה בחנו אותי. רבים זלזלו בי. היה עלי ללמוד לפתח עור עבה". פן פיסי ממשי התרכז בגבו, ופציעה הקשתה עליו לבנות על ההצלחה של 1984. לבסוף נזקק לניתוח ונעדר 11 חודשים.

אליפות אוסטרליה 1987 עמדה להיות סיפור אחר. קאש חזר מהפציעה מרוכז יותר. לא היתה לו ברירה, אחרי שהידרדר למקום ה־418 בעולם. גם דרכו במלבורן לא עמדה להיות קלה. שוב ושוב נגרר לארבע וגם לחמש מערכות, אך הצליח להתקדם. ברבע הגמר גבר על יאניק נואה, ובחצי הגמר הרשים עם ניצחון בארבע מערכות על איוון לנדל, המדורג ראשון בעולם. אחרי 11 שנים ללא אלוף מקומי (מארק אדמונסון) ותשע ללא אלופה (כריס אוניל), עמדה הבצורת להסתיים. רק עמדה. סטפן אדברג ניצח בגמר 3-6, 4-6, 6-3, 7-5, 3-6 ושמר על תוארו.

כעבור חמישה חודשים עשה קאש את הדבר השני בטיבו עבור אוסטרלי – לנצח באנגליה. גי פורז'ה, מאטס וילאנדר, ג'ימי קונורס, לנדל – כולם נכנעו בשלוש מערכות מול קאש, שדהר לתואר בווימבלדון. לפתע, הכל השתנה. לאליפות אוסטרליה 1988, אם כך, הגיע קאש במעמד אחר. דבר אחד לא השתנה – אוסטרליה עדיין חיפשה אלוף משלה. קאש ניצח חמש פעמים בשלוש מערכות, לפני שגבר על לנדל בחמש. הגמר מול וילאנדר נראה כהזדמנות גדולה: הוא ניצח את השוודי בארבעת מפגשיהם האחרונים בגראנד סלאמים.

15 אלף צופים קולניים, רובם תומכי קאש, חזו בווילאנדר מנצח במערכה הראשונה ומוביל 1-4 בשנייה, לפני שהפסקת גשם החזירה למסלול את השחקן המקומי, שאיזן ל־1-1 ודהר ל־0-3 בשלישית. הפסקה נוספת עזרה הפעם לווילאנדר, שכפה מערכה חמישית. במצב של 6-6 ו־40-40 הצליח וילאנדר להשיב לחבטת הנחתה, השיג נקודת שבירה וניצל אותה. במשחקון הבא סגר ניצחון 3-6, 7-6, 6-1, 1-6, 6-8. קאש ואוסטרליה שוב נשארו ללא התואר, והסתפקו במחמאות מהאלוף: "שיחקתי את הטניס הטוב ביותר שלי בפתיחה ואיני מבין כיצד איבדתי את המערכה השנייה. לכן קאש יהיה אחד מהשחקנים הגדולים".

וילאנדר טעה. מאותו רגע החלה הירידה של קאש מהאולימפוס. שילוב של פציעות, סמים ודיכאון – הוא חשף שהיה קרוב מספר פעמים להתאבדות – חיסל את הקריירה שלו ברמות הגבוהות. הוא פרש רק ב־1997, אך לא חזר לשלבים הגבוהים בגראנד סלאם ולא זכה בתואר כלשהו בשבע השנים האחרונות.

הקשיים הללו מאפשרים לו להביט בהבנה על הדורות הבאים, שחלקם הצליחו כמוהו ואף יותר ממנו, אך לא זכו באליפות אוסטרליה. על יוצרי שערוריות כטומיק ויואיט, על שחקנית כמו סטוסור שהגיעה לאוסטרליה 2012 כאלופת ארה"ב וקרסה. "אני יודע מה היא עוברת, זה ממש קשה", אמר. בסיכום הקריירה שלו בטופ, לא קשה לו לזהות את רגעי השיא – ווימבלדון וצמד זכיות בגביע דייויס – לצד האכזבות. כשנכנס ב־2003 להיכל התהילה של הטניס האוסטרלי, הצהיר כי שני ההפסדים בגמר האליפות המקומית הם "החרטות הגדולות ביותר שלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ