השבוע לפני 21 שנה

כשהנמר היה עדיין גור

"טייגר וודס? זה שם של מסלול גולף?", השתומם אחד השחקנים. חזרה לימי התמימות, כשהעילוי בן ה-16 הפך לשחקן הצעיר בתולדות הסבב

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

28-27.2.92 השילוב של מכנסיים תכולים, חולצה לבנה עם הדפס וכובע מצחייה שגדול עליו במידה לא מותיר מקום לספק. לנער הגבוה והרזה עדיין אין חוזה בנייקי. "ראש בוגר בגוף של נער", מתאר אותו אביו. היומיים האלה יראו כי למרות שהגולף שלו עדיין זקוק לחידוד, הצעיר בן ה־16 לא התגלגל למדשאות הללו במקרה. גם אם הגולפאי סנדי לייל יתהה כאשר יישאל אודותיו: "טייגר וודס? האם זהו מסלול גולף?".

בניגוד ללייל, רבים כבר שמעו ב־1992 על אלדריק "טייגר" וודס. מרגע שאחז במחבט – במוסך של אביו ארל, כשהיה בן עשרה חודשים - צעד וודס בכיוון אחד. כשהיה בן שמונה הוכתר לאלוף העולם בקטגוריה עד גיל 10. בגיל 15 הופיע במוקדמות טורניר "ניסן אופן" בלוס אנג'לס, והחמיץ את הכניסה לתחרות עצמה בשלוש חבטות בלבד. "אני רוצה להיות מייקל ג'ורדן של הגולף, הטוב אי פעם", אמר אז למגזין "בויז לייף". כעבור שנה - כשהוא בעל חמישה תארים עולמיים לגילים צעירים ואלוף ארה"ב לנוער - קיבל כרטיס חופשי לאותו טורניר. בגיל 16 וחודשיים הפך לשחקן הצעיר ביותר שמופיע בטורניר מקצועני בסבב האמריקאי, PGA.

וודס הכיר את "ריביירה קאנטרי קלאב" - כ־60 קילומטר מביתו - גם אם לא נכנס לשם רבות, שכן מדובר במועדון פרטי. שם צפה לראשונה בטורניר גולף. לקראת הטורניר בהשתתפותו נזקק לליווי של חבר מועדון - מנהל הגולף שלו, פיטר אוסטרהויס, שחקן עבר - כדי להתאמן במקום. לא כולם יברכו על הופעתו בטורניר - שחור יחיד בין כל השחקנים הלבנים. המועדון קיבל שלוש שיחות מאיימות בהן עורבו ביטויים גזעניים. לוודס הוצמדו מאבטחים. "רק בן 16, וכבר קיבלתי איום ראשון על חיי", התבדח הנער.

טייגר וודס. "האם זהו מסלול גולף?", השתומם אחד ממתחריוצילום: אי-פי

    המאבטחים יתגלו כמטרד קטן. משמעותיים יותר היו שאר העוקבים אחריו. מאות צופים - לבנים ושחורים, צעירים ומבוגרים - עברו אתו מגומה לגומה. היו שם אוהדים בהתהוות, סקרנים ובני משפחה, לרבות הוריו ואחותו למחצה סוזן, שגלגלה בעגלה את בתה הפעוטה שייאן. באותו ביקור בלוס אנג'לס, מספרת שייאן, חבטה לראשונה בכדור גולף, באותו מוסך של ארל. היום היא מקצוענית. וודס מודל 92' לא היה כזה. גם מצלמות הטלוויזיה והרחש מכיוון הפרשנים הפריעו לו. הוא לא היה מורגל בכך. "אעדיף לעמוד מאחורי הווילון קצת יותר, אבל אני מניח שהטורניר הזה חשף אותי", אמר. החתימה שלו ודאי טרם התעצבה. פשוט "טייגר".

    ביום חמישי בבוקר, במקום לשיעור גאומטריה, התייצב וודס לחבטת הפתיחה. "הייתי כל כך מתוח שהתקשיתי לאחוז במחבט", סיפר אחר כך. הוא דווקא עמד במשימה הראשונה בהצלחה והטביע את הכדור לגומה בארבע חבטות, אחת מתחת לתקן. "אתה
ה־ילד", שמע מהקהל. ההמשך התגלה כמסובך יותר. בעיקר התקשה בכדורים הארוכים. מנגד, בכמה מקרים הפגין דמיון ויכולת טכנית כדי לצאת ממצבים קשים. "הוא התאושש ועמד בתקן מעמדות שריביירה לא ראה זמן רב", טען אביו, שאחרי חבטת פתיחה רעה אחת צעק: "אתה אף פעם לא עושה משהו פשוט, טייגר?".

    המקצוענים, בינתיים, עקבו בעניין. "הוא בוגר באופן יוצא דופן. טייגר שלח כדורים למעלה ולמטה ממקומות שלא ייאמנו", סיפר בוב פרנד ל"ספורטס אילוסטרייטד". אחרים התריעו וציינו צעירים שלא עמדו בהבטחה. מייק אומירה, שהתאמן אתו חודש קודם לכן, הוסיף: "לטייגר יש את כל הכלים כדי להיות כוכב. רק הזמן יגיד".

    בגיל 14, באליפות ארצות הברית לנוער:

    את הסיבוב הראשון סיים וודס עם 72 חבטות, אחת מעל התקן. בשנייה נזקק ל־75. תוצאה כוללת של 147 לא הספיקה כדי שישרוד את החיתוך - הדחת השחקנים החלשים אחרי יומיים. גם כך, השאיר מאחוריו 15 מקצוענים מנוסים. "אלה היו היומיים הטובים בחיי, כי מעולם לא זכיתי לכל כך הרבה תמיכה", סיכם בחיוך, "המשחק שלי לא היה שם, אבל זה בסדר. זו חוויה לימודית. למדתי שאני לא עד כדי כך טוב. עלי לגדול הרבה, פיסית ומנטלית, אבל אשחק נגדם שוב - בסופו של דבר".

    ב־1993 שוב קיבל וודס כרטיס חופשי ל"ניסן אופן" ושוב הודח אחרי יומיים. עד שהפך למקצוען ב־1996 היה לראשון ששומר על תואר אלוף ארה"ב לנוער וזכה פעמיים באליפות ארה"ב לחובבנים. בעשור הראשון שלו כמקצוען הופיע בקביעות ב"ניסן אופן", כיום "אופן טראסט", ללא כרטיסים חופשיים. הוא זכה כמעט בכל תואר אפשרי, אך דווקא בטורניר הביתי נכשל שוב ושוב - יותר מבכל תחרות אחרת בה הופיע כל כך הרבה פעמים, 11 במספר. "אני מת לנצח כאן, תמיד ראיתי בזה הקהל הביתי שלי", הצהיר ב־2005 – וסיים במקום ה־13. בשש השנים האחרונות לא חזר לטורניר. זהו כבר לא אותו הנער מ־92'.

    ובגיל שנתיים:

    עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

    תגובות

    הזינו שם שיוצג באתר
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ