בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 41 שנה

בפעם השישית, ג'ו פרייז'ר כבר לא קם

אלוף העולם העריך כי יכניע את ג'ורג' פורמן כבר בסיבוב הראשון. הוא טעה - הקרב הסתיים לאחר 4:35 דקות ולא לטובת הצד הצפוי

תגובות

22.1.1973 בין ג'ו פרייז'ר לג'ורג' פורמן קיימים מספר קווי דמיון. שניהם, למשל, הוכתרו לאלופים אולימפים — פרייז'ר עשה זאת בטוקיו 64' ופורמן במקסיקו סיטי 68', אז התבלט כשבניגוד למחאת כמה מעמיתיו השחורים למשלחת בחר להניף בגאווה את דגל ארה"ב. שניהם גם נהנו ממעבר חלק למקצוענים — פרייז'ר ניצח ב־29 הקרבות הראשונים שלו, פורמן ב־37.

מה שקרה באותם קרבות יצר גם את הפערים בין שני המתאגרפים עם התייצבותם ל"קרב לאור השמש" בקינגסטון, ג'מייקה. בעוד פורמן בן ה־24 גבר בעיקר על יריבים נחותים משמעותית, היה פרייז'ר (29) אלוף העולם במשקל כבד ומי ששנתיים קודם לכן רשם ניצחון עצום על מוחמד עלי. את שני קרבות ההגנה על התואר שקיים מאז, מול יריבים חלשים, עבר בקלות. עלי רצה קרב חוזר, אך פרייז'ר לא מיהר להיענות. לקרב מול פורמן הגיע כפייבוריט - 3 ל־1 בסוכנויות ההימורים.

צפו בקרב: 


"אכניע אותו בסיבוב הראשון", הצהיר פרייז'ר ל"ספורטס אילוסטרייטד" יומיים לפני הקרב, וסיפר כי לא עקב אחרי יריבו. "מה זה עוזר?", שאל, "אפילו יריבי האימון לא עובדים כמו יריבך בקרב. אני עובד על המעלות שלי". באוטוביוגרפיה שפרסם כעבור שנים הגדיר את תחושותיו לגבי פורמן: "גדול, חזק, צעיר ושאפתן, אך ניתן להכנעה". מנגד, הכריז סנדי סאדלר, עוזר המאמן של פורמן: "פרייז'ר מסוגל להתאגרף רק בדרך אחת. הסגנון שלו הוא לשלוט בך, אבל פורמן הוא המתאגרף הגדול והחזק ביותר במשקל כבד. זה יהיה קל".

לפורמן אכן היה יתרון פיזי משמעותי. גובהו היה 1.92 מטר מול 1.82 בלבד של פרייז'ר, אלא שהאלוף כבר התרגל להתמודד נגד יריבים בעלי עליונות גופנית. היבט אחר, מנטלי ופיזי גם יחד, היה חשוב לא פחות. אחרי הקרב הקשה נגד עלי, שגרר אשפוז, אפילו מנהלו האישי של פרייז'ר כבר תהה כמה זמן נשאר לו בזירה. בשקילה התברר כי הוא כבד בכארבעה קילו בהשוואה לקרב נגד עלי.

מה שלבטח לא חסר לפרייז'ר הוא אומץ. בשניות שקדמו לקרב התייצבו השניים זה מול זה והקשיבו להוראות השופט. ב־1990 גילה פורמן ב"טונייט שואו" כי חרף הביטחון העצמי שהפגין לקראת הקרב הגדול בחייו, הוא חשש מיריבו: "היה לי מנהג להביט על בחורים מלמעלה, הסתכלתי להם בעיניים כדי להפחיד אותם. אם הורידו את הראש ידעתי שיש לי יתרון, אבל קיוויתי שפרייז'ר לא יוריד את ראשו כי ברכיי רעדו". הוא לא הוריד.

פרייז'ר לא נהג להתחיל קרבות היטב, אלא שהפעם הפתיחה שלו היתה די טובה. מכופף כהרגלו, חפר בניסיון להתיש את יריבו, להתקרב ולהנחית מכת וו שמאלית - הנשק הגדול ביותר שלו. "החבטה הזו החמיצה אותי במעט", יספר פורמן כעבור שנים, "זה נשמע כמו קליע שעובר ליד אוזני. אז ידעתי שעלי לעשות משהו". אחרי דקה בה בעיקר הדף את האלוף, החל פורמן לנצל את כוחו העצום ואת מוטת זרועותיו הארוכה בכ־13 ס"מ מזו של יריבו, הרחיק ממנו את פרייז'ר וחבט בו במקביל. דקה ו־43 שניות לתוך הקרב, מכה בימין שלחה את פרייז'ר לקרשים. הוא קם מיד.

לימים יודה פרייז'ר כי לא העריך נכון את כוחו של יריבו ושטעה כשניסה להמשיך לתקוף אחרי נפילתו, במקום לנקוט בגישה הגנתית עד שיתאושש. "הגאווה לא איפשרה לי", הסביר. פורמן, מריח את פגיעותו של האלוף, החל להפעיל לחץ כבד והדביק אותו לחבלים. כשהוא מצליח לשמור מרחק ועדיין להנחית חבטות, הפיל את פרייז'ר בפעם השנייה, 17 שניות לסיום הסיבוב. פרייז'ר קם בשנית, רק כדי ליפול בשלישית ממש עם תום הסיבוב הראשון. ושוב לקום.

40 שנה אחר כך, יספר פורמן ל"יוסטון כרוניקל": "ג'ו גרם לכולנו לחשוש כל כך שעם הישמע הפעמון, מיד צעדת לאחור. כולנו הנחנו שג'ו גדול מכולנו כי הוא נלחם כמו ענק. חששתי כאשר נכנסתי אתו לזירה. אחרי ההפלה הראשונה, חשבתי 'אתה בצרות עכשיו, הוא יקום ויהרוג אותך'. כשקם בפעם השנייה חשבתי 'מה עלי לעשות?'. היה מפחיד לראות את פרייז'ר קם. חששתי שאתעייף. חשבתי שכדאי שאסיים את זה לפני שבאמת יהרוג אותי". מאמנו, ארצ'י מור, היה אופטימי בהרבה. "אחרי הסיבוב הראשון אמרתי לג'ורג' 'אתה לא יכול לעשות את זה טוב יותר, תפעיל לחץ'", סיפר אחרי הקרב, "ובכן, הוא הגיב, לא? עם חבטה שנשמעה ברחבי העולם, משהו מיוחד".

אי–פי

כן, דקת ההפסקה לא עזרה לפרייז'ר. הוא ניסה שוב ושוב, אבל הוו השמאלית הגדולה לא הגיעה. חבטות נוספות מצד פורמן הגיעו גם הגיעו; פרייז'ר הודבק לחבלים, וכשניסה לברוח ספג מכה בחלק האחורי של ראשו, נפל ברביעית, וקם. שניות אחר כך נפל בחמישית, וקם. אנג'לו דנדי, מאמנו של עלי שנכח בצד הזירה, קרא להפסיק את הקרב. עוד כמה שניות של מהלומות חלפו עד לנפילה השישית. "תפסיקו את זה או שאהרוג אותו", צעק פורמן לאנשי יריבו. השופט הקדים אותם. פרייז'ר שוב קם, אך ללא הועיל. הקרב הופסק. בתום 4:35 דקות בלבד, זכה פורמן בנוק־אאוט טכני והוכתר לאלוף העולם. ניו יורק טיימס הגדיר זאת "אחת מההפתעות הגדולות".

כעבור חודש התייצב פרייז'ר בתוכנית הטלוויזיה "המופע של דיק קאבט", בה השתתף גם ביל קוסבי. "כשאני בוחן את הקרב אני רואה את הטעויות שעשיתי, טעויות רבות", אמר בכנות ובענווה שגורמות לגעגועים לימים אחרים באיגרוף, "אצטרך להתחיל מחדש, לאסוף את עצמי ולהיות זהיר יותר". למעשה, זו היתה תחילת הסוף. להפסד הראשון של פרייז'ר בקריירה נוספו בשלוש השנים הבאות שני הפסדים לעלי ועוד אחד לפורמן, עד שפרש.

"זה הקרב שעשה אותי", אומר פורמן, אלא שעל התארים שלו הוא הצליח לשמור רק בשני קרבות. בקרב השלישי הפסיד לעלי. ב־1977 כבר פרש, לפני שחזר לזירה כעבור עשור. ב־1994 - בגיל 45 ולא פחות מ־21 שנים אחרי הקרב נגד פרייז'ר - זכה שוב בתארים עולמיים. הקאמבק וההצלחה כנגד כל הסיכויים הפכו אותו לדמות פופולרית במיוחד.

אשתקד, ביום השנה ה־40 לניצחון בג'מייקה, סיפר פורמן כי הקרב הזה ממשיך לסקרן אנשים. "אני מרוצה מכך", אמר, "יש כאלה שהשתתפו באירועים גדולים ונשכחו. הקרב הזה גורם לאנשים מכל העולם להתקשר ולשאול אותי לגביו". את פרייז'ר כבר אי אפשר לשאול, הוא מת ב־2011. פורמן לא השתתף בלוויה בטענה שאינו מסוגל להתמודד עם האירוע. "אותו אהבתי", הסביר. בשנים האחרונות, פירט בכל הזדמנות עד כמה כיבד והעריך את פרייז'ר. "הוא היה היחיד מיריביי ממנו חששתי", הצהיר, והודה כי התזמון פעל לטובתו: "הוא היה מכונה, רוצח ענקים. תפסתי אותו בירידה רגשית אחרי עלי, אחרי שכבר הגיע לפסגת האוורסט". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#