בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 20 שנה

ברנט בארי: האיש שריחף בעקבותיהם של דוקטור ג'יי ומייקל ג'ורדן

עם דאנקים מקו העונשין, עשה ברנט בארי היסטוריה בתחרות ההטבעות והוכיח כי הסטריאוטיפ איננו נכון - יש גברים לבנים שמסוגלים לקפוץ

4תגובות
ברנט בארי בתחרות ההטבעות
ASSOCIATED PRESS

10.2.1996 באחת הסצנות היותר זכורות מהסרט "גברים לבנים אינם יכולים", מתערב וודי הארלסון עם ווסלי סנייפס שהוא מסוגל להטביע. כשמכוניתם עוצרת ליד סל באמצע הרחוב מונחים על הכף הרבה כסף וגאווה מקצועית, אבל יותר מכך, טונות של סטריאוטיפים אבולוציוניים. "החרא הזה תקני?", שואל הארלסון, בוחן בעצבנות טבעת שגופו לא נועד להיתלות עליה. שלוש פעמים הוא ניסה להטביע ושלוש פעמים נכשל, מעורר הזדהות בכל כך הרבה אנשים. ברנט בארי לא היה אחד מהם.

עוד כתבות על האולסטאר >>> אייזיה תומאס, שנקרא כך בגלל הפסד בהתערבות, הפך לשחקן הנמוך אי פעם באולסטאר || צפו: תחרות ההטבעות הכי מהנה בשנים האחרונות || יואב בורוביץ' מעדיף את דמאר דהרוזן על סטפן קרי || חידון האולסטאר הגדול

במרחק שני עשורים מזכייתו בתחרות ההטבעות באולסטאר, השחקן הלבן הראשון והיחיד שעשה זאת עד כה בעיקר משועשע. "סוף שבוע של לבנים", הגדיר ביוני האחרון בפודקאסט של זק לואו את היום שבו זכה גם טים לגלר בתחרות השלשות. "אמרתי לטים שאנחנו חייבים לעשות סרט מוקומונטרי כדי לציין את האירוע. חשבתי על קונספט בו נעשה דברים שעושים גברים לבנים — נלך לאכול ארוחת בוקר בקאנטרי קלאב, נשחק גולף. יכול להיות משעשע".

בארי תמיד אהב להשתעשע, גם כרוקי בלוס אנג'לס קליפרס. למעשה, כך מצא עצמו בתחרות ההטבעות בסן אנטוניו באותה עונה. "זה היה אחרי אימון, בסוף דצמבר. עשיתי כמה שטויות, כל מיני הטבעות. קצין העיתונות שלנו, ג'ו סייפטי, היה שם. חודש אחר כך, בסיום משחק, הוא מגיע לחדר ההלבשה ומודיע לי: 'מחר תצא הודעה שאתה מתחרה בתחרות ההטבעות'. הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'מה?'. הוא אמר לי שחשב שזה יהיה מגניב. אפילו לא ביקשתי להיות שם".

את הסרט הזה ברנט בארי לא ראה. "גברים לבנים אינם יכולים"

לפעמים החיים בוחרים בשבילך. בארי גם לא ביקש להיות בנו של אחד מכוכבי הכדורסל הגדולים בעולם בשנות ה־70', אבל כך יצא. זה לא תמיד היה קל כמו שזה נשמע: ריק בארי התגרש מאמו בילדותו, והיה רחוק מארבעת בניו במשך רוב שנות ילדותם. זה לא הפריע לו לקחת קרדיט על הצלחתם ככדורסלנים. "בניי הם כמו סוסי מירוץ, הם יהיו שווים מיליונים", אמר בהזדמנות, מצדיק עוד קצת את המוניטין הגרוע שיצא לו כבן אדם.

בנו השלישי לא היה מוכן לשתוק על כך. באחד הראיונות המוקדמים שהעניק, טען ברנט כי את רזי המשחק למד בכלל מסבו מצד אמו. "כשהחלטתי להתחייב למשחק, אבי לא היה שם. זה לא בסדר שהוא לוקח קרדיט על מה שאני ואחיי עושים כעת. הוא לא היה שם כשלקחנו את ההחלטות שהובילו אותנו למקומות בהם אנו נמצאים. זו תמיד היתה גלולה שקשה לבלוע, כי הקרדיט מעולם לא ניתן ישירות לנו, אלא לשם המשפחה שלנו".

חרף העובדה שדמה חיצונית לאביו יותר מכל אחיו, היו לברנט בארי גם מאפיינים פיזיים ייחודיים. 201 סנטימטרים התפזרו על מסגרת כה רזה עד שהניבה את הכינוי "Bones". הקלילות, בשילוב עם קפיצים ברגליים, אינטליגנציית משחק וגרוב של הילד המגניב בשכונה, הפכו אותו לסוס השחור של תחרות בה התמודדו גם ג'רי סטאקהאוס, גרג מיינור, דרל ארמסטרונג, דאג כריסטי ומייקל פינלי. בתחילה רצה בארי להתאים את ההטבעות שלו לקלטת שהביא עמו. "הכנתי דאנקים שהתאימו לשיר 'I'm bad' של LL קול ג'יי", שיחזר, "יש שם קטע של שוטרים שמדברים בתחילת השיר. רציתי לצבור מוניטין רחוב, אבל בסוף הליגה לא נתנה לי. מאז האירוע התקדם מאוד, הפך לשואו גדול, אבל בזמנו זה לא היה כך".

את מוניטין הרחוב נאלץ לצבור בצורה אחרת. למשל, לעשות משהו שעשו לפניו רק שני אנשים — בעלי מוניטין תעופה מפורסם בהרבה. "אם אזדקק לכך, אלך על שילוב של מייקל ג'ורדן ודוקטור ג'יי", אמר בארי לפני התחרות, סוחט בעיקר חיוכים מלאכותיים. לקח מעט זמן עד שאלה התחלפו במבטי התפעלות; בארי הוגרל לפתוח את התחרות, בה היה צריך כל משתתף לתת את המיטב שלו ב־90 שניות. אחרי שתי הטבעות נחמדות — מסירה לעצמו מאחורי הגב ו־360 מעלות — פנה בארי לצד השני של המגרש כשנותרו 41 שניות. עם דוקטור ג'יי בחבר השופטים, רץ בארי עד שדרך עם רגל שמאל על קו העונשין ונעצר רק בטבעת אחרי 4.5 מטר.

בארי ב-1996. "אם אזדקק לכך, אלך על שילוב של מייקל ג'ורדן ודוקטור ג'יי", אמר בארי לפני התחרות

"קשה להטביע ראשון, כי השופטים קשוחים איתך", אמר לשדרית שריל מילר אחרי שקיבל ציון 45.5. כששאלה מדוע הוא מתחרה עם בגד החימום, ענה: "אני חייב לשמור על חום הגוף, כי אין לי הרבה גוף". למזלו, גם יריביו נראו קפואים: בסיבוב הראשון היו 10 החטאות, 17 דאנקים וליי־אפ אחד. עם בארי עלו לשלב הבא מיינור ופינלי, כשהאחרון מקבל ציון 46.2 על סוג של ווינדמיל ומחכה לראות מה יעשה הבחור הלבן. בדיעבד, היה צריך לפשפש בזיכרונו רק עשר דקות אחורה.

"זה הביא אותי לשלב השני, אז אמרתי לעצמי 'למה לא'", הסביר בארי, שבעידוד הקהל והאולסטארים על הקווים שוב פנה לצד השני של המגרש. שוב רגל שמאל על הקו, שוב אולם שלם על הרגליים. הפעם קיבל 49. "אני חושב שרק הדוקטור הוריד לי נקודה", חייך לאחר מכן, "הוא בטח היה נותן לעצמו 50". לכתב "דיילי ניוז" בטקסס, מארק סטיין, אמר כי תכנן להופיע עם טי־שירט עליה מודפס "גברים לבנים מסוגלים לקפוץ", אך ברגע האחרון התחרט. "זה נושא קצת רגיש", הסביר, "לא רציתי לפוצץ לאף אחד את הבועה".

בנאום הזכייה דיבר על רצונו להגן על התואר בעונה הבאה, ובהמשך סיפר כי הוא מתכנן "לחזור לאולסטאר ולהשתתף באירוע המרכזי". שום דבר מזה לא קרה. בארי היה שחקן לגיטימי בליגה במשך 14 עונות, בהן נדד בין הקליפרס, מיאמי, שיקגו, סיאטל, סן אנטוניו ויוסטון. בכל קבוצה נחשב שחקן משלים איכותי, כפי שמרמזים ממוצעי הקריירה (9.3 נקודות, 3.2 אסיסטים), אבל רחוק מלהיות אולסטאר. לאירוע שב כעבור שבע שנים, הפעם כמתחרה בתחרות השלשות, בה ניצח פז'ה סטויאקוביץ'. ועדיין, למרות ממוצע קריירה של 41% מהטווח, שלשות נותרו עבורו רק הפילגש.

"יש משהו באקט של ההטבעה שמפתה אותנו פנימה — משהו שמצית את הדמיון, שאתה תמיד חולם עליו", סיפר ל"ספורטס אילוסטרייטד" על אהבתו הראשונה. הוא שחזר את הדאנק הראשון שלו, בהפסקת צהריים בשנתו השנייה בתיכון דה לה סאל בקליפורניה, תקופה בה הופיעו הנתונים 1.80 מטר ו־51 ק"ג ברישיון הנהיגה שלו. בהמשך השתתף בתחרויות אזוריות, ואז במכללות. לטענתו, הוא עומד על מאזן 7–0 בתחרויות הטבעות, כולל אחת מול האחים שלו.

בארי, שבינתיים שיקם את יחסיו עם אביו ועובד כפרשן, הוא אדם פרקטי. אפילו את הגביע בו זכה בתחרות ההטבעות הספיק להפוך לקערת ממתקים שמונחת לרוב על הדלפק במטבחו. אלא שפה ושם ממשיכה להתגנב הפנטזיה לחייו. הוא סיפר על יום ב־2013, ארבע שנים וחצי אחרי פרישתו, בו נסע למתקן האימונים של הקליפרס במטרה לשמור קצת על כושר. "בין המשחקונים אני מרים את הכדור וזורק לסל. כל הזמן מנקרת בי מחשבה: אתה בן 42, אתה עדיין מסוגל?'. אז אני תופס ריבאונד, מכדרר באזור הצבע ומטביע. אני מניח את הכדור ויוצא משם. אני עדיין יכול לעשות את זה, וזה מרגיש טוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#