בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 54 שנה

דון פרייזר מרדה בכל החוקים, גם באלה של הטבע

פרייזר היתה הראשונה שזכתה במשחה אולימפי שלוש פעמים ברצף, הישג עליו יחזרו רק שני שחיינים. למרות זאת, מטוקיו 64' יזכרו לה בעיקר את השערוריות ששמו קץ לקריירת מפוארת בגיל מוקדם

2תגובות
דון פרייזר, במרכז
AP

13.10.64 דון פרייזר כבר סיימה את הופעתה במשחקי טוקיו 64', אך נשארה ביפן לקראת טקס הסיום. את הזמן הפנוי ניצלה כדי לצלם סרטון המעודד ילדים ללכת לבית הספר, ולשם כך שהתה במלון מחוץ לכפר האולימפי. בערב, הזמינה את נבחרת הגברים בהוקי שדה - שבדיוק זכתה במדליית ארד - למסיבה. אותה, ואת הלילה הזה, תסיים אחת מגדולות השחייניות בהיסטוריה בתחנת משטרה באשמת גניבת הדגל האולימפי מארמון הקיסר. היא לעולם לא תחזור לשחות.

בת 26 בלבד היתה פרייזר כשחזרה מטוקיו, והושעתה לעשר שנים על ידי התאחדות השחייה האוסטרלית. ההנחה הרווחת היתה שנענשה בגלל פרשת הדגל, אך היא טוענת שלא כך הדבר. במכתב שקיבלה מההתאחדות צוינו עילות אחרות. במקרה שלה, באמת לא היו חסרות סיבות.

פרייזר תמיד היתה אחת שרוצה לעשות דווקא מה שאומרים לה כי איננה יכולה. בגיל 12 שמעה ממנהל באיגוד השחייה של ניו סאות' וויילס כי לעולם לא תייצג את אוסטרליה משום שהיא מבלמיין, פרבר של מעמד הפועלים בסידני. "אני חושבת שאז התחלתי להפגין גישה מרדנית כלפי מנהלים", שיחזרה ב-2007 בראיון ל-ABC, "קמתי, חבטתי בשולחן ואמרתי 'כן, אעשה זאת'". כמה שנים אחר כך פגשה את אותו מנהל. "תודה על שהפכת אותי לשחיינית שאני היום", אמרה לו, "כי אתה שמת אותה שם, את האש בבטני".

פרייזר היתה יכולה להיות קלילת דעת. פעם עלתה לאדני הזינוק עם גרביים, לקראת משחה אחר החלה לקלף מעליה את האימונית כשמישהו העיר לה שאיננה לובשת דבר מתחתיה. היא התאמנה כשרצתה, ונחה כשלא התחשק לה. היא היתה יוצאת לבלות שלושה-ארבעה ערבים בשבוע, רוקדת, שותה בירה במסיבות, לוגמת מרטיני לפני ארוחת הערב. "כנראה שיש לי גישה מנטלית שונה משל רוב האנשים", אמרה ל"ספורט אילוסטרייטד" בשיא הקריירה.

דון - דלג

הגישה הזו התבטאה גם בדרכים אחרות; במשחקי רומא 60' סירבה להשתתף במשחה שליחות - לטענתה נאמר לה על כך רק 45 דקות לפניו - ואחריהם הושעתה לשנתיים. היתה גם טענה שסטרה לחברה לקבוצה. היא מתעקשת שבסך הכל זרקה כרית על שתי צעירות שקיללו לעיני המאמן. בטוקיו 64' הסתבכה עם מנהלי הענף בארצה הרבה לפני פרשת הדגל, משום שהשתתפה בטקס הפתיחה חרף התנגדותם ובגלל שלבשה בגד ים ישן שהיה לה נוח יותר מהבגד החדש של המאמצת הרשמית.

כל מה שפרייזר רצתה היה שיתנו לה קצת לנשום. הרי לשם כך התחילה לשחות בילדותה, בהתאם להמלצת הרופא לנוכח האסתמה ממנה סבלה. דוני - אחד משבעת אחיה ואחיותיה הגדולים - היה הראשון שלקח אותה לבריכה. הוא מת מסרטן כשהיתה בת 13. כעבור זמן קצר זיהה המאמן הארי גלאגר את כישרונה והיה כה נלהב, שהציע להדריך אותה בחינם. "היו לה ערימות של כוח, אבל היא היתה בלתי ניתנת לשליטה", אמר. תוך שלוש-ארבע שנים, כבר הפכה לאלופה אולימפית.

לא רע עבור ילדה מרקע עני, שהרבתה להישאר בבית כדי לעזור במלאכות היומיומיות לנוכח מחלות הוריה. ששחתה בבריכה ציבורית שמימיה המזוהמים נשאבו מנהר. "תמיד חלינו כי לא השתמשו בכלור", היא נזכרת, "פעמים רבות היו במים זבל כמו קליפות בננה, ניירות, בקבוקי משקה וכימיקלים תעשייתיים. הילדים סבלו מזיהומים באוזן, התקררויות, שפעת, כאבי גרון ועוד".

ברבות השנים סבלו ממנה יריבותיה - ולא רק מפאת יכולתה. פרייזר סבורה שהטילה בהן אימה. "הייתי נוהגת באופן די אגרסיבי עם שפת גופי - מסתובבת ובוהה בהן", אמרה, "פעמים רבות האמנתי שיצרתי דמורליזציה לאחרות. זו היתה התנהגות אכזרית ואני שונאת לחשוב על זה כעת, אבל זה נשק בו השתמשתי שוב ושוב".

פרייזר היום - דלג

מלבורן 56', רומא 60', טוקיו 64' - בכולן זכתה פרייזר במדליית זהב ב-100 מטר חופשי, הופכת לשחיין הראשון שמוכתר לאלוף אולימפי באותו משחה שלוש פעמים ברציפות; אחריה יעשו זאת קריסטינה אגרסגי ומייקל פלפס. תשע פעמים קבעה שיא עולם ב-100 חופשי, הופכת לראשונה שיורדת מדקה ומקזזת מהשיא בסך הכל יותר משלוש שניות עד שהגיעה ל-58.9 שניות ב-1964. יחד עם הישגיה במשחים אחרים, לרבות שליחות, זכתה פרייזר בשמונה מדליות אולימפיות - ארבע זהב, ארבע כסף - והיתה חתומה על לפחות 29 שיאים.

בתוך כל זה, היה גם שפל נוראי. ב-1964, שמונה חודשים לפני משחקי טוקיו, נהגה פרייזר במכונית בה היו גם אמה ואחותה. ברגע האחרון ראתה משאית בצד הכביש, סטתה והתהפכה. זמן קצר אחרי שאביה מת מסרטן, נהרגה אמה. "בימים האחרונים בבית החולים ניסיתי לארגן את חיי מחדש, להסתגל לרעיון שאמי כבר לא בסביבה", סיפרה, "המשכתי להאשים את עצמי, כי נהגתי. משפחתי ניסתה להוציא אותי מהדיכאון".

במשך חודשיים אחרי התאונה הוצמד לגבה וצווארה סד פלדה שהגביל את התנועה. גם כשהוסר, לא היתה לה כוונה לנסוע לאולימפיאדה. יום אחד הגיעה לבריכה רק כדי לטבול רגליים, ומצאה עצמה שוחה. "במשך 20 דקות אולי היינו רק שנינו - המים ואני", היא משחזרת, "התחושה היתה טובה". כששמעה את התוצאות של יריבותיה, האינסטינקט התחרותי שלה הופעל. היא נסעה ליפן, וזכתה בזהב השלישי ב-100 חופשי. ואז הגיעה פרשת הדגל.

מייקל פלפס, ב-2012. אחד משני שחיינים בלבד שהצליחו לשחזר את ההישג של פרייזר
REUTERS

לדברי פרייזר, את הרעיון לגנוב את הדגל האולימפי מארמון הקיסר הירוהיטו העלה רופא המשלחת. היא ולפחות שניים משחקני ההוקי יצאו ליישמו. אחד עלה על כתפי האחר, הוריד אותו וזרק לפרייזר, כשלפתע הופיעו שוטרים. היא ברחה, נפגעה בקרסולה, ניסתה להסתתר, ונתפסה. בהיעדר מסמכי זיהוי, בתחנת המשטרה לא האמינו שהיא השחיינים המעוטרת. כשמפיק הסרט בו השתתפה הגיעה עם תעודותיה, שוחררה. שעות אחר כך, נשאה את דגל אוסטרליה בטקס הסיום. אחריו, קיבלה חבילה מבכיר במשטרה: הדגל האולימפי הגנוב למזכרת.

הפרשה לא הוזכרה במכתב ההשעיה שקיבלה אחרי המשחקים. העילה הרשמית היתה ההשתתפות בטקס הפתיחה ואי לבישת בגד הים של המאמצת, אבל ייתכן שהגניבה היתה הקש ששבר את גב ההתאחדות. פרייזר ערערה בבית משפט ועונשה קוצר לארבע שנים, אבל היא ויתרה על הופעה במשחקי 68' לנוכח הזמן הקצר שנותר לה להתאמן. לא חסרו לה דברים לעשות מחוץ לבריכה.

ב-54 השנים שחלפו מאז טוקיו, שלחה פרייזר ידיים ורגליים לשלל תחומים. היא היתה בעלים של פאב וחנות גבינות, ושימשה חברת פרלמנט בניו סאות' וויילס. בין לבין, כהרגלה, לא היססה להביע דעתה - גם אם היא מעוררת מחלוקת. "כך גודלתי", היא אומרת, "להיות כנה ולומר את האמת".

את האמת שלה השמיעה כשהודיעה שתחרים את משחקי בייג'ין 2008 בגלל המדיניות של סין כלפי נשים, וכשתמכה בחברת פרלמנט מהימין הקיצוני והתנגדה להגירה לאוסטרליה של בעלי מיומנות נמוכה. ב-2015, לנוכח התנהגותם השערורייתית של הטניסאים ניק קיריוס וברנרד טומיק, הציעה להם "לחזור למקום ממנו הגיעו הוריהם. אנחנו לא צריכים אותם במדינה הזו אם הם מתנהגים כך". קיריוס האשים אותה ב"גזענות בוטה". אחר כך התנצלה.

קיריוס - דלג

חייה העשירים ידעו עליות וירידות. אונס שעברה ב-1971 בידי מלח, חתונה וגירושין, מערכות יחסים עם גברים ונשים. על דבר אחד אין עוררין: פרייזר היתה שחיינית עצומה. להיכל התהילה הבינלאומי צורפה כבר ב-1965. ב-1998 נבחרה לספורטאית הגדולה בתולדות אוסטרליה. כעבור שנה - לשחיינית המאה בעולם.

בשנה שעברה, כשחגגה 80, נשאלה פרייזר למה היא מצפה כיום. "להתעורר מדי יום", צחקה בראיון לאתר ההתאחדות האוסטרלית. היא עושה מעט יותר מכך: רוכבת על אופניים, מעודדת ילדים לשחות, מלווה את נכדה לבית הספר וחזרה. ב-2009, בגיל 71, תקפה צעיר שפרץ לביתה. ב-2014 טסה עם בתה ונכדה לטוקיו, לציון 50 שנה להופעתה במשחקים. "זה היה עולם אחר", שיחזרה את 64', "היפנים התייחסו אלינו כל כך טוב וגרמו לנו לחוש בבית". בכל מקום, מלבד בביתו של הירוהיטו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#