השבוע לפני 20 שנה |

"נצרב אצלי כטראומה": המשחק שמכבי תל אביב ניסתה להפסיד בו בכוונה, ונכשלה

המשחק מול ציבונה זאגרב ב-1998 יישאר לעד כתם שחור בהיסטוריה של מכבי תל אביב, שניסתה להפסיד בפער גדול על מנת לקבל יריבות נוחות יותר בהמשך. איש לא יצא נקי מהביזיון ההוא, כולל התקשורת, שלפני המשחק הבהירה שמכבי צריכה להיכשל בכוונה - וצלבה אותה כשעשתה זאת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קטש ב־99'. "בהסתכלות לאחור אני שמח שלא הצלחנו להפסיד בהפרש שרצינו"

17.12.98. "מכבי תל אביב הרבה יותר חזקה מאיתנו. אפשר לנצח אותה בנקודה, אבל לחשוב שננצח ב־20 הפרש זו שטות. טיפש מי שחושב שנוכל למחוק את הפער מהסיבוב הראשון". את הדברים אמר מאמן ציבונה זאגרב, וינקו ילובאץ, מספר ימים לפני המפגש שלו מול האקסית הטרייה, שסגר את שלב הבתים הראשון ביורוליג בעונת 1998/99. באותו זמן הוא לא ידע שמכבי — שניצחה 76–57 בסיבוב הראשון — תעשה הכל כדי להעניק לו את ההפרש המדובר, והוא זה שכבר לא ירצה בו.

היתה זו השיטה המורכבת של פיב"א שמצד אחד גרמה לשתי הקבוצות לרצות לנצח, שכן לשלב הבתים השני היו מגיעים עם הניקוד מהשלב הראשון. מצד שני, ברגע שהמשחק הוכרע, היתה אפשרות להשפיע על המיקום — ובהתאם לכך, על הרכב הבית שיתקבל בשלב הבא.

יותר משבוע לפני המשחק, ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ובעיקר "הארץ" התעסקו בחישובים. אלי סהר היה הראשון שזיהה שעדיף למכבי להגיע לבית 5. אמנם חיכתה שם אלופת אירופה בהתהוות ז'לגיריס קובנה, אבל פנרבחצ'ה ואורטז נראו פחות מאיימות מאשר היריבות שעמדו להגיע לבית 6 — וארזה, טאו ויטוריה ואולי גם סראטוב. סהר ("הארץ") ראה שלב אחד קדימה: בהנחה שמכבי תסיים בשלב הבא בין ארבע הראשונות, עדיף לה לפגוש בהצלבה יריבה מבית 8 ולא מבית 7, שנראה חזק יותר. באותה תקופה, בניגוד להיום, הגרעין המרכזי של מכבי תל אביב היה ישראלי, ולתקשורת היתה השפעה רבה על השחקנים והמאמנים.

פיני גרשון היה אז חמישה שבועות בתפקידו כמאמן הקבוצה. "אנחנו רוצים לנצח", הכריז, רק שלנוכח הסגל החסר של קבוצתו — ללא דורון שפר הפצוע ועדיין ללא המצטרפים החדשים דייויד בנואה וזדרבקו ראדולוביץ' — היתה לו תוכנית מגירה: "אם שלוש דקות לסיום נהיה בפיגור, נעשה הערכת מצב".

שש דקות לסיום, בפיגור 17 הפרש, כבר ניכרו ניצנים של חוסר ספורטיביות. "זה כמו משחק שח, השאלה רק מי ייתן פה מט", אמר אז הפרשן רון קופמן לשדר מאיר איינשטיין. גרשון סמך באותן דקות רק על החיילים הצייתנים; ויקטור אלכסנדר הסורר, שקלע שני סלים, הורד במהרה לספסל. שתי דקות לסיום עודד קטש חזר מהספסל עם הוראה מפורשת: לעשות הכל כדי שההפרש יגיע ל־20 נקודות. הוא עצמו איבד כדור באמצע המגרש. דריק שארפ לקח שתי זריקות רעות וביצע עבירה מכוונת, שלצערו נשרקה כרגילה. גיא גודס זרק פעמיים מטר מאחורי קו השלוש. הזריקה השנייה נכנסה בטעות, ובדיעבד הרסה את התוכנית.

ציבונה ניצלה בתחילה את המתנות של מכבי, ועלתה ליתרון 75–57. "יצא לי להסתכל באותן דקות על וינקו", מספר אלעד סביון, שחקן פוסטר במכבי תל אביב באותן שנים, "הכרתי אותו טוב כי הוא אימן אותי שנה קודם לכן. היתה לו את התנועה המפורסמת עם הידיים, הוא תמה על הזריקות שלנו שלא היו קשורות לכלום. הוא לא הבין מה הולך שם. מאמן גדול הוא לא היה, וגם לא טקטיקן גדול". סביון עצמו נכנס לראשונה למשחק כשנותרה דקה לסיום, והספיק לקחת זריקה בלתי אפשרית. "כשנכנסתי, פיני אמר לי 'אתה זוכר, אנחנו לא מחפשים לקלוע'".

בזמן הזה ציבונה התעשתה, והתחילה אף היא לשחק הפוך. כשדאבור מרצ'ליץ' החטיא שתי זריקות עונשין נשמעו קריאות תדהמה מהקהל. גור שלף ביצע עבירה בלתי ספורטיבית, ולדימיר קרסטיץ' החטיא את הזריקה הראשונה בכוונה והכניס את השנייה בטעות. הרצף הביזארי נמשך עד לסיום: גודס ביצע עבירה בלתי ספורטיבית, יוסיפ וראנקוביץ' החטיא שתי זריקות עונשין וציבונה זרקה את הכדור החוצה. סביון החטיא שלשה וקטש עצר את מרצ'ליץ' בעבירה. האחרון החטיא את הזריקה הראשונה בכוונה אבל קלע את השנייה, ובכך מנע מקונסטנטין פופה לתקן עם סל עצמי. ארבע שניות לסיום קטש זרק אייר־בול. אחרי הוצאת החוץ של ציבונה מתחת לסל הוא הספיק לבצע עבירה מכוונת על קרסטיץ', אבל השופטים לא שרקו. ציבונה חגגה גם ניצחון78–60 וגם את ההפרש הרצוי.

"אני לא יודע מה הצוות המקצועי תכנן, אבל אנחנו הגענו לנצח, אפילו בחדרי חדרים לא דיברנו על ההפרש", אומר סביון, "לפעמים דברים מתפתחים אחרת ובדקות האחרונות התקבלה החלטה אחרת. אף אחד לא מתגאה במה שעשינו. לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים, אבל פה גם לא השגנו את המטרה. יצאנו קרחים מכאן ומכאן". קטש, כיום מאמן נבחרת ישראל, זוכר את האירוע כטראומטי. "אני לא מהאנשים שזוכרים דברים שקרו, משחקים או אירועים, אבל המשחק הזה זכור לי כרגע מכונן. בחיים יש כל מני רגעים שמשפיעים עליך, לאו דווקא רגעי שיא. המשחק הזה נצרב אצלי כטראומה שאני לא רוצה שתחזור לעולם. תוך כדי המשחק זה היה נראה לי די הגיוני, אבל עוד באותו יום זה הרגיש לי לא טוב, לא כיף. באותו יום נצרבה בתוכי ההבנה שלא אחזור על דבר כזה, שלא אלך שוב נגד האמת, נגד טוהר הכדורסל, נגד אלוהי הכדורסל. לא חונכתי ככה מבית ולא בכדורסל".

גרשון הודה אחרי המשחק כי ניתנה הוראה להפסיד בהפרש הרצוי. "במשך 36–37 דקות ניסינו לנצח, אבל ברגע שראינו שזה לא עובד וההפרש היה קרוב מאוד לצד השני, היתה הוראה להפסיד ב־20 הפרש", אמר, "זה לא סימפטי ואני יודע שזה נראה לא טוב, אבל אתה צריך לעשות מה שטוב לקבוצה ולמועדון במבט קדימה. ידעתי שזה ייגמר בפחות מ־20, הם לא טיפשים. הם ידעו בדיוק איפה הם רוצים להיות".

סביון מספר כי היו"ר שמעון מזרחי לקח קשה את המאורעות. "כמכביסט, שמעון לא אהב להפסיד — אז אפילו יותר מהיום — אבל אם זה משהו שיעזור למכבי, הוא יכול היה לעצום עין. אני לא זוכר שהוא דיבר על זה בצורה מפורשת, אבל ראית לפי העיניים שלו שהוא לא אהב את זה. האמת שגם אנחנו לא אהבנו את מה שעשינו, אבל אני לא זוכר שבטיסה חזרה לארץ בכלל דשנו בזה".

עם שובה של הקבוצה לישראל, נשלחה לתקשורת הודעת התנצלות יוצאת דופן. "השחקנים, הצוות המקצועי וההנהלה מתנצלים בפני האוהדים על עוגמת הנפש שנגרמה, כאשר לכל ברור כי אינה מאפיינת את רוח הספורט וההישגיות של המועדון". אלא שכאן גם נפתחה מלחמה בין מכבי לתקשורת, שמצד אחד המליצה לקבוצה להפסיד בפער גדול ומצד שני העבירה עליה ביקורת קשה כשעשתה זאת.

בתוכנית האירוח "פגישת מחזור" בערוץ 1 במוצאי שבת, מזרחי התעמת עם עורך מדור הספורט של "הארץ", אבי רצון. מזרחי חשף את הצביעות. מצד אחד סהר כתב: "על פי רוח הספורט, טור זה אינו קורא לעסוק בקשירת שרוכים החל מהדקה הראשונה. נכון שמטרת מכבי לנצח, אבל בגלל מצבת הפצועים הבלתי נגמרת שלה, אם יתברר בשלבי הסיום שניצחון אינו בר השגה — ראוי וצריך לכוון את ההפסד בפער של 20 נקודות ומעלה". מצד שני, למחרת היתה הכותרת של העיתון "אות הקין של מכבי ת"א".

"בזמן המשחק ישבתי באולפן ולא סיקרתי את המשחק", מספר סהר ממרחק שני עשורים, "היה לי קשה כשהעיתון התנפל על מכבי. מצד אחד הייתי בהלם ממה שמכבי עשתה בדקות האחרונות, מצד שני לא יכולתי לבקר אותה על זה. טעיתי בעצם העלאת אפשרות פסולה כזו. מי שמתעסק בחישובים לא מגיע בסוף לכלום. מועדון כמו מכבי, שמהווה דוגמה, לא יכול להתנהל ככה".

מכבי דווקא התבזתה בצורה דומה 18 שנים מאוחר יותר. היא הגיעה למשחק האחרון בטורקיה מול דרושפאקה בידיעה שהיא זקוקה ל־11 הפרש כדי למחוק את ההפסד הביתי בסיבוב הראשון. מכבי אמנם הובילה רוב המשחק, אבל כשראתה שהיא לא מסוגלת להגיע להפרש הרצוי, שחקניה החטיאו עונשין בכוונה ובשלב מסוים ג'ורדן פרמאר פשוט הניח את הכדור בסוף שעון ה־24. הניסיון להגיע להארכה נכשל, והניצחון 70–66 היה שווה ירידה ליורוקאפ. מכבי שוב ספגה ביקורות, אבל הפעם אפילו לא התנצלה.

"בשנים האחרונות כמאמן היו לי כמה סיטואציות שאפשר לעשות חישובים, אבל אף פעם לא נתתי לזה להשפיע", מסכם קטש, "בתוך תוכי ברור שקיוויתי שזה יהיה נחמד אם נפגוש יריבה ספציפית, אבל אף פעם לא הסכמתי שזה ישפיע על המשחק וגם לא רציתי שזה יעבור כמסר לשחקנים. בהסתכלות אחורה אני שמח שלא הצלחנו להפסיד בהפרש שרצינו. כשאתה עושה משהו לא טוב, אתה לא רוצה להצליח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ