בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 33 שנה

האיש בגובה 1.70 מ' שקפץ מעל כולם וזכה בתחרות ההטבעות ב-NBA

ספאד ווב, השחקן הנמוך ב-NBA, היה צריך לשכנע את העולם - ובייחוד את הליגה הטובה בעולם - לקחת אותו ברצינות. אחרי תחרות ההטבעות באולסטאר של 1986, שבה התמודד מול דומיניק ווילקינס וניצח, אף אחד לא היה יכול להתעלם ממנו

3תגובות
ספאד ווב, ב-1986 נגד הלייקרס
ANDREW D. BERNSTEIN / NBAE / Get

8.2.1986 ספאד ווב ידע איך זה נראה. הרי הוא זה שהביט במראה מדי יום וראה בה אדם בגובה 170 סנטימטרים, שמנסה כבר שנים לשכנע את העולם לקחת אותו ברצינות כשחקן כדורסל. עכשיו לך תשכנע את העולם לקחת אותך ברצינות כמתמודד בתחרות הטבעות, לצד יצירת מופת ספורטיבית כדומיניק ווילקינס.

בדרך כלל, עוד לפני שהוציא מלה, נשפט ווב על ידי האינסטינקט. המפגש הראשון שלו עם ג'ים וולאוואנו, מאמנה האגדי של אוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט, כבר הפך לאגדה בפני עצמה. אחרי שתום אבטמרקו, עוזרו של ולאוואנו, איתר את ווב בקולג' אנונימי ושכנע את הבוס שלו לתת לו הזדמנות, הגיעו השניים לשדה התעופה לאסוף את הטאלנט. כשוולאוואנו הבחין מרחוק בצעיר נמוך שפוסע לעברם, הוא אמר לעוזרו: "אם זה ספאד ווב, אתה מפוטר".

ווב היה טוב מספיק בצפון קרוליינה סטייט גם בשביל לשמור על משרתו של אבטמרקו וגם כדי להיבחר בסיבוב הרביעי בדראפט 1985 על ידי דטרויט. צ'אק דיילי והפיסטונס חתכו אותו במחנה קדם העונה, ואז הגיע הטלפון מאטלנטה. בניגוד לוולאוואנו או דיילי, האינסטינקט של מאמן ההוקס מייק פראטלו היה לבטוח בידיו של מי שאינו מסוגל להחזיק כדורסל ביד אחת. "הבאנו אותו ישר משדה התעופה למשחק אימון", סיפר פראטלו כעבור שנים, "ידעתי שהוא אולי מיס־מאץ' עבורנו בהגנה, אבל זה נכון גם לגבי היריבה כשאנחנו בהתקפה. נתתי לו גופיית משחק ואמרתי לו 'אל תדאג בקשר לכלום. ברגע שהכדור מגיע אליך, פשוט תרוץ הכי מהר שאתה יכול לצד השני'".

ווב רץ כמעט כל הזמן, גם אם בתחילת עונתו הראשונה ב־NBA לא תמיד הבין לאן. לימים סיפר כי משחק ה־NBA הראשון בו חזה מתחילתו ועד סופו היה המשחק הראשון בו השתתף. בנוסף, לאתגרים המקצועיים התווספו קשיים אחרים. "זה לא היה כמו היום, שהכל מחלקה ראשונה", סיפר ל"בלופילד דיילי טלגרף", "היית צריך לפענח הרבה דברים לבד, אפילו דברים כמו היכן לחנות כשאתה מגיע בעצמך לשדה התעופה".

ספאד טופ 10 - דלג

את כל עניין התעופה דווקא חיבב מגיל צעיר. הוא הטביע לראשונה כתיכוניסט כשהיה בגובה 1.63 מטר, הודות לזינוק אנכי שיצר בשיאו פער של 107 סנטימטרים בין רגליו באוויר לקרקע. הטבעותיו במכללות זכו לתהודה - "ספאד היה כוכב רוק בצפון קרוליינה סטייט", טען חברו לקבוצה, נייט מקמילן - אבל הגבול בין גימיק מופלא למקצוען לגיטימי נותר דק. זו גם הסיבה שבימיו הראשונים באטלנטה החביא ווב את הפרופלור בארון. לימים יטען כי אחד היתרונות הגדולים שלו על ווילקינס בתחרות ההטבעות אליה הוזמנו היה אלמנט ההפתעה.

"הוא לא ראה אותי מטביע, אפילו לא באימונים", סיפר ווב, "באותה תקופה פשוט ניסיתי לעמוד בקצב ולשרוד בסגל. התרכזתי בלהוכיח שביכולתי לשחק ברמה הזו". ווילקינס, מלך ההטבעות מהשנה הקודמת, זכר דברים קצת אחרת. "אחת הפעמים הראשונות שראיתי אותו מטביע היתה במשחק מול הלייקרס, כשהוא רץ במתפרצת והיו שם מג'יק וקארים. הוא סיים את הדאנק וכולם בקבוצה הסתכלו אחד על האחר, חושבים לעצמם 'ממ.. הוא מסוגל לשחק'. אני זוכר שהלכנו לפראטלו ואמרנו לו 'אסור לנו לחתוך את הבחור הזה'".

הבחור הזה החל לצבור הכרה, אבל יש גבול למה שאפשר לעשות עם 15.6 דקות למשחק. ראיון עם דייויד לטרמן, יום לפני תחרות ההטבעות, בהחלט סייע לווב להעלות את הפרופיל, אלא ששום דבר לא הגיע לו בחינם. גם לא הכרטיסים להוריו ואחיו, אותם קנה מכספו מספסרים שהכיר בקרבת האולם בדאלאס, המקום בו גדל. הם אפילו נתנו לו הנחה, בדומה למייקל ג'ורדן; מי ששבר את רגלו בשלבים המוקדמים של העונה דווקא נכח באולם, אבל רק כצופה בטרנינג בצבע טורקיז מזעזע, ולא איים לגנוב את הרעם מהשחקן הנמוך בליגה.

דומיניק ווילקינס ב-1988, נגד בוסטון של לארי בירד
ASSOCIATED PRESS

עם כל הכבוד למתעופפים כג'רום קרסי או ג'רלד ווילקינס, "האח הקטן של" שהטביע מעל כיסא, היחיד שהיה מסוגל לגנוב את הרגע מווב היה דומיניק. איש לא מקבל כינוי כמו "The human highlight film" בזכות יכולתו לפתור תרגילים במתמטיקה, אלא שגם ווילקינס עשה די מהר אחת ועוד אחת כשצפה מהספסל בווב ממריא לדאנק הראשון — הטבעה לאחור עם שתי ידיים, כשהכדור נכנס ויוצא מהטבעת אחרי שפגע בראשו. "הוא אמר ללטרמן שיש לו קפיצה של 107 סנטימטרים? היום זה נראה לי יותר כמו 137", אמר ווילקינס.

את הציון המושלם הראשון שלו (50) קיבל ווב בסיבוב השני, כשזרק את הכדור שישה מטרים באוויר וסיים עם הטבעה לאחור. הטבעה שמרנית יותר ודאבל־קלאץ' סידרו לו מקום בגמר, מול ווילקינס. בשלב הזה הקהל כבר העניק לו יתרון ביתיות מובהק, כשווב דואג ללבות את הרגע בעזרת מחיאות כפיים ואגרופים באוויר. "בגלגול הבא שלי, אני רוצה לחזור כשחקן כדורסל שחור", הצהירה בטלוויזיה מרטינה נברטילובה, אחת השופטות בתחרות, שהשאירה לגלגול מאוחר יותר גם את התקינות הפוליטית.

לגמר שמר ווב דאנק ב־360 מעלות שקיבל 50. ווילקינס הגיב עם דאנק מושלם משלו, אך למעשה רק הכין את הבמה לקליימקס בהטבעה האחרונה: ווב הטיח את הכדור בפארקט ודחס אותו פנימה מהלוח, קלאסיקה שהפכה לאחד הדאנקים היותר מפורסמים בהיסטוריה של התחרות. בזמן שווילקינס המתין לניקוד על המאמץ האחרון שלו, האולם כבר הדהד עם קריאות קצובות של "ספאד". ה־48 של ווילקינס שלח את המנצח לעיגול האמצע, שם קיבל המחאה על סך 12,500 דולר - חמישית ממשכורתו באותה עונה. לא בטוח, אגב, שבבנק הסכימו להפקיד אותה; על ההמחאה נכתב "לכבוד ספאד ווב", בעוד ששמו האמיתי הוא אנתוני.

תחרות הטבעות 86 - דלג

"אחד החברים של אבי ביקר אותו בבית החולים כשנולדתי וטען שהראש שלי גדול כמו הלוויין הרוסי ספוטניק", הסביר ווב, "לילדים בשכונה היה קשה להגיד את זה, אז הכינוי קוצר ל'ספאד'. כשקוראים לך כך מגיל קטן אתה משוכנע שזה השם שלך, עד שאתה נכנס לצרות ואז השוטרים או סבתא שלך קוראים לך אנתוני". מאותו יום, כמעט כולם כבר הכירו את שמו - האמיתי והכינוי כאחד. "הוא אמריקה", קבע פראטלו אחרי התחרות, "מחר בבוקר, כל אב ובנו ייצאו לסל בחניית הבית וינסו להטביע. כי אם הוא מסוגל, כולם יכולים".

ווב הפך שם שגור ב־NBA ב־12 השנים הבאות. את הקריירה סיים עם ממוצעים של 9.9 נקודות ו־5.3 אסיסטים למשחק. בעונה אחת במדי סקרמנטו אפילו רשם 16 נקודות ו־7.1 אסיסטים כרכז פותח. "אתה לא מחזיק 12 שנה בליגה הזו בזכות הופעה בתחרות ההטבעות", טען מי שהתחרה בה עוד פעמיים, ב־1988 (מקום אחרון) וב־1989 (שני). "תמיד רציתי שיכירו בי בזכות הכדורסל שלי, אבל לא עבר יום מבלי שמישהו דיבר איתי על התחרות הזו. בסוף זה גדל עליך, כי אתה מבין את ההשפעה שהיתה לכך על אנשים".

עד היום מופיע ווב בכנסים ובפני ילדים בבתי ספר, מספר את סיפורו במקביל לתפקידו כנשיא לענייני כדורסל בטקסס לג'נדס, קבוצת הג'י־ליג של דאלאס מאבריקס. פעם טען כי "כשאפענח את הסוד מאחורי יכולת התעופה שלי, אכתוב על כך ספר", אבל מתברר שמישהו כבר עשה זאת. אשר פרייס, מחבר הספר "שנת הדאנק: הפרה צנועה של כוח המשיכה" - שראה אור ב־2015 - כתב באריכות גם על תרומתו של ווב למיתוס ההטבעות.

ספאד 47 - דלג

"כדי להגיע לסל, הוא היה צריך להתרומם לגובה של כיור מטבח ממוצע. היה לו פתרון אלגנטי לכך שברגע שאדם מתרומם מהקרקע כבר אין לו דרך לייצר כוח נוסף שידחוף אותו: הוא ריכז את כל כוח השרירים ברגליו בזמן הקצר ביותר, כעשירית שנייה - הזמן בו נשתלו לפני שהמריא לעבר הטבעת. בתמצית, ספאד ווב משתמש בכמעט ארבעה כוחות ג'י כדי להתרומם מהקרקע. בערך אותה האצה שיוצר מטוס קרב כשהוא ממריא מנושאת מטוסים".

זה אולי קצת מוגזם, אבל בשלב הזה, אגדת ווב כבר מבוססת מספיק גם בשביל לעמוד בפני השוואות למטוסי קרב. ככה זה עם סיפור אנדרדוג טוב: כולם אוהבים אותו, ועל אחת כמה וכמה כשנשארת כמות מכובדת של סנטימטרים מתחת לרף התחתון של האנדר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#