בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התמנון פורש

אוי דוידוביץ', מה נזכור ממך?

במקום למנות את התארים וההישגים, הפרישה של ניר דוידוביץ' העלתה באוב בעיקר את הפספוסים ואת רגעי האושר שחמקו בין זרועותיו

2תגובות

23 שנים אני אוהד את מכבי חיפה, מאז שהייתי בן שבע. ב-17 מתוכן, שלושה רבעים פחות או יותר, ניצבה דמותו של ניר דוידוביץ' בשער הקבוצה, מגן ושומר עליו. מה לא עברנו ביחד? חגגתי איתו שבע אליפויות וגביע אחד, בירכתי אותו על לא מעט תצוגות אדירות ועוצרות נשימה, כעסתי עליו כשפישל בענק וגרם לי לשברון לב ומפח נפש, סלחתי לו כשעשה שטויות, והודיתי לו על שהקריב את עצמו למען הקבוצה. לצערי, בחלק גדול מהעונות האלו כלל לא נפגשנו. הפציעות גמרו אותו, חוסר המזל איים להרוס לו את הקריירה, אבל ניר נלחם ועמד בפרץ כמו...

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#