בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך חזרתי למגרשים בישראל אחרי 20 שנה

נבחרות איכותיות, מתקן חדיש ואווירה שהיא הכל חוץ מישראל. לערב אחד, שכח אמיר ענבר את הגועל שהפך את הכדורגל בארץ לכ"כ מאוס

תגובות

20 שנה לא הלכתי לראות כדורגל בארץ. כוחותיו של האינטרנט מאפשרים אפילו לסמן במדויק את הפעם האחרונה: המחזור התשיעי בעונת 1992/93, הצגה כפולה באיצטדיון רמת גן שכללה את הפועל פתח תקוה, מכבי חיפה, מכבי תל אביב ומכבי נתניה. שום דבר מיוחד לא קרה באותו יום, לטוב או לרע. שום אסימון לא נפל, ואז גם באמת היו אסימונים. אבל בפועל, אחרי שיצאתי מאיצטדיון רמת גן באותו יום לא הבטתי לאחור. 20 שנה לא הלכתי לראות כדורגל בארץ, וזה די עצוב. כל מי שאוהב כדורגל יודע שלראות בטלוויזיה ולראות במגרש זה לא אותו דבר,...

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#