כריס פרום בנוסח לאנס ארמסטרונג

היכולת לרמוס את המתחרים והזעם הטהור הופכים את אלוף הטור דה פראנס הטרי לשכפול כמעט מדויק של האמריקאי, רק בלי הסמים

אילן גולדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילן גולדמן

כשלאנס ארמסטרונג טיפס בחזרה על אופניו בסוף שנות התשעים, אחרי שהחלים מסרטן, מעטים האמינו כי האמריקאי השחצן יצליח למצוא את דרכו לאחת מקבוצות הצמרת. ספורים עוד יותר היו אלה שדמיינו אותו מטפס באלפים ובפירנאים לצד מיטב הרוכבים באירופה. הזלזול וחוסר האמונה כלפיו היו מהמכשירים היעילים שהפכו אותו למכונת ניצחונות חסרת רחמים. הוא ידע לעשות זאת בשיפועים התלולים ביותר ובמירוצים האישיים המהירים, אך גדולתו בעצם היתה בכך שידע כיצד לא להפסיד בטור – להישאר מרוכז במשך שלושה שבועות ולא לתת למתחריו מרווח נשימה להתאושש.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ