פרשנות

כדורגל בטעם צנון

ערבבו מאמנים מתגוננים, שחקנים משותקים, צופים משועממים ואבי נמני אחד, המתינו 90 דקות מייסרות וקבלו כלום אחד גדול, עם צריבה קלה בסוף

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי משגב
אורי משגב

ייתכן שבאיצטדיון המושבה נראו אתמול 95 דקות מהארוכות שידעה ההיסטוריה. משחק צנון. פה ושם טעם קלוש, לרגעים הבטחה עמומה למשהו אחר, בשורה התחתונה צריבה קלה וזה עובר. נגמר בניצחון מינימלי לחיפה, יכול היה להיגמר גם אחרת. ככה זה במשחקים שקמים ונופלים על השפיץ של הצנון. שלומי דורה הסביר בסיום ש"המטרה מקדשת את האמצעים, באנו לכאן בשביל לעקוץ ולקחת שלוש נקודות". אפשר להעריך את הכנות, וגם את ההסבר שהתלווה אליה - דורה אמר שהנקודות שמרוויחים במחזורים הראשונים נקראות "כספת", כיוון שאחר כך אפשר להשתמש במה שנצבר בה. ואכן, השחקנים באדום חגגו בסיום כאילו שדדו בנק. לגיטימי, בוודאי אחרי משחק חוץ מתמשך של התגוננות ויציאה למתפרצות. הבעיה, כרגיל, היא של הצופים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ