דייגו, לו רק היית מאמן את ארסנל

מפגן הטקטיקה המושלם של סימאונה ואתלטיקו מול ברצלונה הדגים את חשיבותו של האיש על הקווים. ונגר, הגיע הזמן לזוז הצידה

עירד צפריר - צרובה
עירד צפריר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עירד צפריר - צרובה
עירד צפריר

זה לא קורה כמעט אף פעם, אבל כמה דקות לשריקת הסיום הצליח שגיא כהן לרכז את המחשבות שלי למשפט אחד: "דייגו סימאונה הבין שהוא לא יכול להתחרות בברצלונה בכסף, אבל הוא יכול לעשות קבוצה יותר חכמה ויותר אגרסיבית ממנה".

בצורה כזו או אחרת, זה מה שעבר לי בראש בזמן שהייתי מהופנט למשך 90 דקות מהשלמות הטקטית של אתלטיקו מדריד: ארבעה שחקנים שלוחצים כל הזמן בטווח של 45-25 מטר מהשער של בארסה - השלישייה הקדמית ועוד אחד משלושת קשרי האמצע שמצטרף; ויתור על החזקת כדור בכל מחיר; גיוון המשחק על ידי שליחת כדורים ארוכים והגבהות שניצלו יכולת השתלטות מדהימה של וייה, אדריאן וקוקה; סגירות מושלמות בכל נקודה שתרמו למחיקת הפער העצום בכישרון ובמהירות. לראות קבוצה שמטלטלת את ברצלונה בכוח ובמוח, מבקיעה ומדביקה שלושה כדורים לקורה תוך 18 דקות - לא פחות ממופרע.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ