למה זה חייב להיות מריו באלוטלי? ככה

בעוד המעלות של רוב כדורגלני העל הם מעבר להבנתנו, מאפייניו הבולטים של באלטולי, הגיבור הנגיש מכולם, הם רגשיים. הערב, איטליה זקוקה לו פחות כבן אדם ויותר כחלוץ

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

יש שישתמשו במושג כמו שייכות, יותר נכון בהיעדרה, כדי להסביר מדוע מריו באלוטלי לא מצטרף לשירת חבריו בזמן ההמנון האיטלקי. זה לא דגל איטליה שבאלוטלי - בן המהגרים - לא מתחבר אליו, אלא דווקא מלחין הנעימה, מיקלה נובארו. בזמן שחבריו מצטמררים מהשילוב המרגש בין המלים למנגינה, באלוטלי בטוח ביכולתו לייצר לחן מוצלח אפילו יותר. הוא היחיד שחושב כך, אבל עבורו האחרים הם היחידים שטועים. באלוטלי טרם חיבר מנגינה טובה יותר רק משום שמטרתו מעולם לא היתה לעשות את הדברים באמת, אלא בעיקר להשתעשע במחשבה שהוא מסוגל לעשות אותם. הוא בעיקר איש של מלים, ואפילו פחות מכך - של חלומות. להיות מספר אחת? קונצנזוס? פרסומות לשמפו? בשביל זה יש את לאו מסי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ