השיא של הכדורסל הישראלי כבר מאחורינו

העונה הנהדרת שהסתיימה מעלה תחושת חמיצות. מה הסיכוי שנקבל אותו הדבר? אוהבי המשחק, שלא מורגלים בשפע, לא צריכים לחשוש

אייל גיל
אייל גיל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אייל גיל
אייל גיל

פתיחת עונה תמיד נגועה באופטימיזם אינפנטילי נטול תקנה. הסגלים נראים נוצצים, ההודעות לתקשורת מהללות ומשבחות את השחקנים החדשים, הזרים נוחתים בזה אחר זה ומבטיחים שהם כאן רק כדי לנצח את מכבי ולקחת אליפות, המאמנים והשופטים עוד לא עשו טעות אחת. בקיצור, גן עדן. עד הג'אמפ הראשון.

אלא שהעונה, עולה תחושת חמיצות. דווקא — ואולי בגלל — העונה הנהדרת שהסתיימה. מה היה לנו שם? מכבי תל אביב יכולה להפסיד בכל משחק, הפועל ירושלים חוזרת, מכבי חיפה נהדרת, נס ציונה מפתיעה, ממשיך להיות שמח בדרבי, ארז אדלשטיין, דונטה סמית', רביב לימונד, מאיר טפירו, אולמות הולכים ומתמלאים, גביע אירופה לתל אביב ודייויד בלאט ל־NBA. פלא שאחרי כל זה יש לנו קצת חמרמורת?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ