קרית שמונה נמצאת בבריכה של קארמה טובה

מבלי להחזיק כמעט בכדור, מוליכת הטבלה היתה מסוכנת מהאלופה. תוסיפו לכך את רועי קהת וחמישה זרים נפלאים, ותקבלו קבוצה שהכל הולך לה. "טוב, שוער" - הבלוג של עירד צפריר מסכם מחזור

עירד צפריר
עירד צפריר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עירד צפריר
עירד צפריר

1. הדבר הכי מדהים לגבי קרית שמונה זה שהקבוצה הנוכחית טובה בהרבה מזו שזכתה באליפות לפני שנתיים וחצי. זה לא בא להוריד מהקרדיט לרן בן שמעון על אותה עונה, ההפך הוא הנכון. קחו חלק מכוכבי אותה עונה – דני עמוס, בראיין גרזיצ'יץ', שמעון אבוחצירא, רביד גזל, דושאן מאטוביץ', ברק בדש – והשוו אותם לשחקנים שמשחקים במשבצות שלהם היום. זה בערך כמו להשוות בין היריבה העיקרית של קרית שמונה באותה עונה, הפועל תל אביב של אלי טביב, ליריבתה הנוכחית מכבי תל אביב של מיטש גולדהאר.

היום הגשום אמש, עם משקעים אדירים בקרית שמונה, העלה את מפלס ההימורים על תיקו במשחק העונה. במגרש, שכבר ידע ימים סוערים ודשא מוצף, נדרשה עבודה של ביובית שזכתה לכותרת ראשית באחד מאתרי הספורט (צפו בביובית!) ושאבה את הבריכה. אבל קרית שמונה כבר הרבה זמן נמצאת בתוך בריכה – של קארמה טובה. קחו למשל את המגן השמאלי שלה, טובריאנו (טופי) פינאס, שמועדף בהרכב על חן דילמוני משיקולים הגנתיים. להולנדי יש יתרון אחד בהתקפה – הוצאות החוץ הארוכות שלו. 45 שניות על השעון, ההוצאה שלו סיבכה את ברק לוי וקרית שמונה כבר הובילה כאילו היתה מייקל פלפס שמנתר מאדן הזינוק.

הקארמה הטובה סביב פינאס לא נפסקה. מגע שלו עם ערן זהבי ברחבה נראה היה כמו פנדל ברור במבט ראשון אך לא נשרק (ובצדק), ובצד ההגנתי ההולנדי-סורינאמי חיסל את טל בן חיים והסתדר גם עם דור מיכה. בכלל, מתי היתה הפעם האחרונה שקבוצה בליגה פגעה בינגו בכל זר שלה? ואיך בכלל אפשר ליפול כשלזרים שלך יש את השמות הכי נפלאים ומתוקים שהיו בכדורגל הישראלי, כאילו הוצאו עכשיו מסרט מצויר – קולה, פאנקה, מנגה, קאסיו וטופי.

האנימטור ברק בכר הוכיח במשחק הזה שוב עד כמה הקבוצה שלו מאומנת. מבלי להחזיק כמעט בכדור, קרית שמונה היתה מסוכנת מהאלופה ואפילו בעטה יותר למסגרת. התנועה הפנטסטית ללא כדור של השלישייה הקדמית - אופיר מזרחי, רוג'רס קולה ודויד מנגה - חתכה את ההגנה האיטית של מכבי כמעט בכל מתפרצת עד שכמעט התבקש שקרלוס גארסיה המסוחרר יבקש מאוהדיו לפוצץ את המשחק.

ועדיין, גם כשהיא בתקופה פחות טובה, אין אף קבוצה בארץ שמסוגלת ללחוץ באופן רציף כמו מכבי ת"א. המכבש שהפעילו הצהובים בדקות 80-75 היה מרשים, אבל גם הבליט את נקודת התורפה של הקבוצה לטעמי – מחסור בחלוץ מרכזי איכותי באמת. עם כל הכבוד לראדה פריצה וברק בדש, שיודעים לשחק היטב כחלוץ קיר, מדובר בחלוצים מבוגרים ואיטיים (ועדן בן בסט כרגיל לא נספר). איפה הם ואיפה מנגה? מה יש בו בצרפתי שגורם לו להיראות כל כך מלהיב? אולי זו רגל שמאל האימתנית, אולי זה ההגבהות החדות (שמונה בישולים מתחילת העונה), אולי זו המהירות האדירה, אולי העובדה שסטנויביץ' שייבש אותו בפרטיזן בלגרד, ובני סכנין ואשדוד שבחנו אותו, לא זיהו את הכישרון. דבר אחד בטוח: מדובר בזר הכי טוב בארץ לצד טוני נוואקמה מרעננה, שאגב מחוזר במרץ על ידי איזי שרצקי. עכשיו דמיינו את השניים האלה יחד בינואר וקבלו סיבות טובות מדוע ג'ורדי קרויף חייב להתנפל על נוואקמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ