לא מחויב המציאות |

בבלומפילד או בגאנה - בכדורגל הישראלי, הכל אישי

גם מי שלא הכיר את גילי ורמוט היה רשאי לאהוב אותו, אז למה שלא יעבור כעת לשנאה? ולמה החזקתי אצבעות לחוף השנהב בפנדלים?

איתי מאירסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתי מאירסון

1. כשאומרים "הכל אישי", מתכוונים להגיד כי מה שמכתיב את היחס שלנו לעניין מסוים הוא העמדה הרגשית שלנו כלפי אלה שמעורבים בו. גם בכדורגל הכל אישי, אלא שכאן האישי הוא לא בהכרח אינטימי.

האוהדים של הפועל תל אביב שונאים את גילי ורמוט באופן אישי, למרות שרובם לא מכירים אותו באופן אישי. הם שונאים אותו באופן אישי, למרות שביחסים ביניהם האינטימיות היא חד־צדדית. הם יודעים עליו הכל והוא לא יודע עליהם דבר; הם יישבעו שהוא אחראי לכמה מהרגעים הכי מאושרים בחייהם, והוא מצדו בכלל לא יזהה אותם ברחוב; הם צילמו אותו פעם בחנייה של וולפסון נותן ברכה מרגשת לסרטון חתונה של חבר, והיא אכן ריגשה את כולם — את כולם פרט לגילי ורמוט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ