פרשנות |

נבחרת ישראל היתה לזנב ולא לראש

נכון, היו ניצחונות יפים, ניצוצות של כדורסל נכון וחכם ובוודאי היתה רוח חדשה שהחזירה את הגאווה בנבחרת ישראל, אבל מול הגדולות באמת היא הובסה והושפלה. האם אדוני ראש הממשלה התקשר לברך על כך?

אייל גיל
אייל גיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אייל גיל
אייל גיל

1. יש דבר חיובי אחד שנבחרת ישראל יכולה לקחת מהתבוסה 82-52 לנבחרת איטליה בשמינית גמר אליפות אירופה אתמול (ראשון): מלבד מעט מכורים לדבר, כמעט אף אחד לא צפה במשחק האיום הזה של השחקנים בכחול-לבן. ולכן נשאלת השאלה: אם נבחרת מובסת ב-30 הפרש ואף אחד לא רואה, האם התבוסה הזאת באמת התרחשה?

2. לפני שננתח את המשחק ספציפית, אוהבים אצלנו רגע לאחר סיום קמפיין להסתכל על התמונה הרחבה: האם הצלחנו? אולי נכשלנו? התקדמנו? או שמא הלכנו לאחור? ובכן, ישראל חזרה למקום שאמור להיות שלה בטאבו - בין 16 הנבחרות הטובות באירופה (זוכרים שפעם זה היה מספר הנבחרות שהשתתפו באליפות אירופה?). זו תוצאת המינימום שרוב נבחרות ישראל ב-30-20 השנים האחרונות השיגו. הנבחרת הנוכחית וארז אדלשטיין הרוויחו את המחמאות בעיקר בשל שני קמפיינים אחרונים כושלים, בהם ישראל לא הצליחה לעבור את השלב הראשון. קשה לראות בכך הישג גדול מדי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ