סוגר בחמישייה

דייויד בלאט והפסיכוזה הישראלית: כשלברון ג'יימס הופך לאויב מספר 1

בזמן שהקהל דורש עוד ועוד דייויד בלאט, יש בארץ כאלה שמתיימרים ללמד את האמריקאים האלה על תרבות ספורט. וגם: הפער בין הרגש לכדורסל של הפועל ירושלים והבינגו הבא של מכבי תל אביב

אייל גיל
אייל גיל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אייל גיל
אייל גיל

1. מה שקרה בסוף השבוע האחרון היה פסיכוזה ישראלית במלוא עוצמתה. מדינה שלמה התאבלה על פיטוריו של דייויד בלאט, מחתה על חוסר הצדק שבמהלך ומצאה לה נבל חדש ברשימה הולכת ומתארכת של רשעים מרושעים – במקום טוב בין מחמוד אחמדינג'אד לעזרא נאווי – לברון ג'יימס, כמובן.

נשמעו טענות כלפי סיקור פרובינציאלי וחסר פרופורציות של תקשורת הספורט בישראל. אלא מה נותר לה לעשות כאשר הקהל דורש עוד ועוד בלאט – פרשו לנו את מסיבת העיתונאים של דייויד גריפין, תזכירו לנו את רגעי הקסם מ-18 החודשים הקסומים הללו, תנו לנו מלים חמות ששפך עליו ריק קרלייל, ספרו לנו איך עשינו לעצמנו פדיחות באינסטגרם של לברון, ובעיקר ספרו לנו כמה אנחנו מסכנים, ואיך האמריקאים הקפיטליסטים המרושעים בגדו והשפילו את דייויד שלנו למרות שהעניק להם שנה וחצי מלהיבות ומדהימות שלא נראו מעולם בליגה הטובה בעולם. או כפי שכתב טוקבקיסט ישראלי באינסטגרם של לברון: "אנחנו אוהבים אותך, דייויד בלאט. אתה המאמן הכי טוב בעולם. מי זאת קליבלנד בלעדיך?".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ