בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תודה לאיש השיכור, השמן וחסר השיניים שגרם לי להתאהב בלסטר

אוהד לסטר נוסע בזמן ונזכר בקבוצה שהדרדרה עד לליגה השלישית, כוכב העבר שהבטיח להגיש תוכנית טלוויזיה בתחתונים והכוכבים שהצליחו לזכות באליפות נגד כל הסיכויים

6תגובות
שחקני לסטר חוגגים
Jon Super/אי־פי

השנה היא 1994, אמצע ספטמבר, ערב קפוא אפף את העיר לסטר. אלפי מקומיים עשו את דרכם במורד הרחוב פילברט, בו שכן האצטדיון הישן, בדרכם למשחק ליגה מול טוטנהאם. פילברט סטריט, שהוקם בשנת 1891, היה איצטדיון אנגלי טיפוסי בצורת קופסה, שמשרה אווירה אינטימית וחמימה בזכות הקירבה של האוהדים לדשא. עבור ילד קטן מתל אביב שהכיר את האיצטדיונים "הקופסה" בנתניה, "האורווה" בפתח תקווה ובלומפילד היפואי בגרסת בטון וגדרות, הכל היה חדש ומרענן – הקור, הבירה מכל עבר, כר הדשא המשובח ובעיקר התשוקה האינסופית של האוהדים לקבוצתם...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#