הבלוג הצהוב

צלילי העוֹד: כשהדבר שכל כך חששת ממנו הופך למציאות

הבלוג מספר על המסע המייסר שהוביל לתקוות שווא לסיים את העונה באליפות. הכאב, השמחה לאיד והאוהדים שלא מפסיקים לדחוף את הקבוצה לרגע

תמיר כהן
תמיר כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תמיר כהן
תמיר כהן

כמה שעות לפני המשחק והילד, לבוש בצהוב-כחול, רץ ובועט בכדור של מכבי. צעיף "מכבייבי" על העגלה שלידו והוא נהנה מכל רגע, רץ על הדשא, מנופף בידיים כשאבא והחברים מתחילים לשיר פזמון מהיציע ומבצע את הפיו-פיו לפי פקודה. וזה היה יום פקודה. זה היה יום בו הילד טעם לראשונה את הכוח שיש לחבורת היציע כשהיא מתכנסת במקום ציבורי, לבושה בחולצות בצבעים שצועקים אינפנטיליות, מדברים כדורגל, קצת פוליטיקה, שותים המון ומתעקשים לא להעז לחלום. רובם לפחות. האלכוהול וספריי השלג שפתאום הופיע פגעו בניסיונות המאבק בחלומות. כמה שעות אחר כך נכנסים לבלומפילד ושם, כמה מהם העזו לחלום. לכמה רגעים, 12 דקות ו-40 שניות ליתר דיוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ