מחוץ לקווים

תהליכים של שנים? באר שבע יוצרת מסורת אינסטנט

אלופת ישראל מודעת לחסרונותיה, אך לא פחות מכך ליתרונות. הערב נוצרה מציאות חדשה בהעפלה לפלייאוף ליגת האלופות. וגם: על עדן בן בסט נגזר להבקיע או להשתגע, והעונה של הפועל תל אביב התחילה ברגל ימין ובתא השירותים השמאלי

ניר צדוק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

1. לקבוצה ברמתה של הפועל באר שבע — הקרם דה לה קרם בישראל אך מי שמתמודדת במוקדמות המפעל החשוב ביותר באירופה — אין ברירה אלא לקבוע לעצמה צורה מוחלטת: התקפית יותר, או הגנתית להחריד. 

המחצית הראשונה, במהלכה נראתה כמי שלא מסוגלת לעשות דבר מעבר לקו האמצע, הבהירה היטב במה בחרה. טוב או רע? תלוי בנקודת המבט. זה מה שקורה כשמשאירים את השחקנים אבל מחליפים את התפאורה; מה שבמשחק הקודם ניתן היה לפירוש כאחריות הכרחית — שלושה בלמים ששומרים על חלוץ אחד — נראה לפתע תקוע. המרחק בין אליניב ברדה לשאר השחקנים היה כה גדול, שנדמה כי הוא ניתן למדידה בדקות ולא במטרים. הבנאליות בחלק הקדמי — פחות אילוץ טקטי שנלווה למפגש מול יריבה עדיפה, ויותר כמו בעיה בפני עצמה. באר שבע היתה כל כך מרוצה מהתצוגה שלה בשבוע שעבר, שהיא שיחקה כמי שמעדיפה שגם הגומלין יתקיים ביוון. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ