פרשנות

ישראל יצאה מהתבנית, והשאירה את ההיסטוריה מאחור

אלישע לוי הזכיר שתפקידו של מאמן נבחרת לא מסתכם רק בבחירת השחקנים הנכונים, אלא גם בהצבתם במקומות הנכונים. הוא לקח הימור גדול כשיישר קו עם רצונותיו של זהבי והסתכן בביקורת גדולה. ביחס ישיר, הרוויח את כל הקופה

ניר צדוק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

נבחרת ישראל עזבה את המלון בדרכה אל המגרש, בטוחה שזכרה לקחת הכל - חולצות, מכנסיים, מעילי גשם, אפילו מגני עצם. כשהתחיל המשחק היא גילתה ששכחה לקחת את עצמה; ההיסטוריה המפוקפקת שלה במשחקי החוץ, הרכות המוכרת, הפסיביות הממארת - הכל נותר אי שם על רצפת החדר, בין המגבות.

הכרטיס האדום הראשון שספגה אלבניה, ולבטח השני, הקלו את החיים על ישראל. זה ברור מאליו - שאלה של חשבון, לא של כדורגל. זה הגורל של הנבחרת - עד שהיא כבר מנצחת יריבה מדרג בכיר, זה קורה בתנאים מיטיבים במיוחד שמאיימים להציב כוכבית מעל להישג - אבל זו לבטח לא אשמתה. אין בהרחקות כדי לבטל את הניצחונות הקטנים, חלקם ניכרו עוד במצב של 11 על 11, ויש יסוד סביר להאמין שהיו מסייעים לה גם אם המשחק היה מתפתח אחרת; ישראל חטפה את הכדור בחצי המגרש של אלבניה בתדירות לא אופיינית, שלטה בקצב ונראתה קרת רוח באופן כמעט מחשיד. יש לקוות שאנשי ההתאחדות האלבנית לא יתעקשו על בדיקת הדרכונים של השחקנים. מי יודע אם לא יתגלו שם אי סדרים מסוימים בסעיף האזרחות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ