פרשנות

הפועל ירושלים ממחישה את הפער בין השקעה לתפוקה

אמארה לא חורך את המשטח כמו שעשה מעבר לים, הישראלים לא מהווים משקל מספיק והרוטציה קצרה מדי. הפועל ירושלים, שחלמה על הכדורסל הסוחף של סיינה, זקוקה לשינוי עמוק

אביב לביא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אביב לביא

אולי עדיף להפועל ירושלים שהנסיונות לנצח בשניות הסיום את מכבי תל אביב וולנסיה נכשלו; אם הניסים היו מתרחשים, מישהו בארנה עוד היה עלול לחשוב שהכל בסדר, ושמקבץ ההפסדים המביש הוא תקלה רגעית של רצף משחקי חוץ. אבל הכל לא בסדר. לירושלים יש בעיות עמוקות, וגם הרבע השלישי המצויין הערב לא יכול להסתיר אותן.

לכדורסל הקסום של מונטפסקי סיינה, שעליו בוודאי חלמו בירושלים כשהחתימו את סימונה פיאניג'יאני, אין זכר. ההתקפה היא מופת של בנאליות ושעמום. ירושלים משיגה מעט מדי נקודות במתפרצות והתקפות מעבר, וההתקפה העומדת, ובכן, היא עומדת, ובמקרים רבים מסתיימת באחד-על-אחד נואש. אחת מתנועות המפתח בהתקפה של ירושלים היא החסימה של סטודמאייר למוביל הכדור. זו חסימה חסרת תכלית. אמארה לא מתגלגל אחרי החסימה לעבר הסל, וגם לא יוצא לקליעה. למעשה, הוא רק חוסם, וברוב המקרים אחר כך לא קורה דבר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ