בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעובי הקורה

מבנות הרצליה עד ברצלונה, דרך מכבי תל אביב: למה לא צריך להתבייש לחגוג בספורט

בין אם אלה שבע נשים שמשחקות כדוריד בדרייב-אין או 11 גברים שמנסים להבקיע בקאמפ נואו, בסופו של דבר מדובר בספורטאים שמאוד רוצים לנצח. חגיגות ניצחון מוגזמות? זה בדיוק המקום

תגובות
שחקני ברצלונה
Emilio Morenatti/אי־פי

השבוע יצא שראיתי לכמה דקות את גמר הגביע בכדוריד נשים בין בנות הרצליה למכבי ארזים רמת גן (הרצליה ניצחו). לפני כן, אף פעם לא ראיתי משחק כדוריד נשים. אף פעם לא חשבתי שאראה משחק כדוריד נשים. האמת שהענף הזה, כדוריד נשים, לא היה קיים בתודעתי. כלומר, אם היו שואלים הייתי אומר שכן, בטח יש דבר כזה, כדוריד לנשים. אבל אף פעם לא הקדשתי לו מחשבה. עד השבוע. השבוע יצא שראיתי כמה דקות מזה, ותשמעו - זה נראה כמו ספורט. כלומר, אם לוקחים בחשבון שכדוריד באופן כללי הוא ספורט קצת מוזר - תמיד נדמה לי שהשחקנים עושים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#