בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא מחויב המציאות

מבלי שידעתי, רציתי שמאיר איינשטיין ישדר אותי

מדובר בילד שתמיד שמע איזה קול פנימי, דמיוני, שתיאר עבורו את הפעולה הספורטיבית בעת ביצועה. הקול הזה הפך לדיו שרושם על לוח הנצח כל שער שהובקע וכל סל שנקלע מאז המצאת הכדור

7תגובות
מאיר איינשטיין
ניר קידר

מדובר בילד אחד, לא משנה כרגע מי זה. בעונת 1983/84 (לוחות השנה בראשם של הילדים האלה הם תמיד בספרות עוקבות) אבא שלו לקח אותו בפעם הראשונה לראות משחק כדורסל אמיתי. שעתיים אחר כך, כשהשניים חזרו הביתה, אמא שלו שאלה איך היה. הילד עיקם את האף ואמר שהיה נחמד אבל טיפה משעמם, כי בזמן המשחק בכלל לא שמעו את השדר. עד שהילד הזה הגיע לגיל 13, הוא כבר סחב על הרגליים הקטנות שלו מאות שעות של כדורסל וכדורגל במגרש של בית הספר. כשהוא חושב על זה היום, הוא מבין שרוב השעות האלה הוא לא היה לבד. בכל בעיטה שלו, בכל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#