מה הבעיה של הפועל ירושלים? שיש לה הרבה יותר מבעיה אחת

לאלופה אין הגנה בצבע, וההתקפה שלה נראית כמו ניסיון לגלוש על חצץ: הכל תקוע, ולפעמים מכאיב לעיניים. אלופי הכדררת ג'רלס ודייסון לא עוזרים, ואם קאציקריס רוצה שהקבוצה שלו תיראה כמו קבוצה, שיתחיל לבנות אותה מאוחיון

אביב לביא
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אביב לביא

לנתח את הבעיות של הפועל ירושלים זה כמו לדבר על מצבו הבריאותי של אדם שסובל ממחלות לב, סוכר, לחץ דם וכליות. אתה לא יודע מאיפה להתחיל. העובדה שירושלים לא הצליחה לגנוב את המשחק מבודצ'נוסט היא בגדר צדק ספורטיבי טהור. פשוט לא הגיע לה.

אם בכל זאת צריך לבחור נקודה להתחיל ממנה, אז בכדורסל זו תמיד ההגנה. ברבע הראשון ירושלים עשתה קולות של אגרסיביות, האורחים איבדו 8 כדורים ונעצרו על 16 נקודות. אבל הרומן הירושלמי עם ההגנה היה קצר. בשלושת הרבעים הבאים בודצ'נוסט קלעה 70. לירושלים פשוט אין הגנה בצבע. אלן אומיץ' משקיע המון אנרגיות במחוות נרגשות לקהל, קצת פחות בלשים גוף על היריבים. אם חשבנו שבליגה הישראלית הוא יתקשה לשמור על גבוהים-נמוכים, מתברר שגם ביורוקאפ כל פיק'נרול הופך מולו לסל. אוסטין דיי וליאור אליהו הם לא בדיוק הטיפוסים שממלאים את הרחבה באגרסיביות, וכך קיבלנו חגיגה של חדירות מונטנגריות עד הטבעת וריבאונדים מכריעים בהתקפה. אה, יש תירוץ: האוול לא שיחק. אבל אם מעצמה של עשרות מליונים נאחזת בשחקן אחד פצוע, זה אומר הכל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ