עולה לרשת

ברוכים הבאים לאליפות אוסטרליה הפתוחה עם כוכבית

מסדר הפצועים הבלתי נגמר לקראת הגראנד סלאם הראשון של 2018 יאפשר לטניסאים חדשים לפרוץ וייצר מאבקים שוויוניים בטורניר, אבל יגרום למחסור חמור באבק כוכבים. וגם, מה עובר בראשה של אלופת ישראל, ולדה אקשיברובה ומי מרים את הכפפה להפקת סרט על הצמד אנדיוני?

איתמר קציר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר קציר


1. ברוכים הבאים לאליפות אוסטרליה הפחותה. לא, לא ״הפתוחה״ כי אם ״הפחותה״. אם רוג'ר פדרר לא יזכה בה, זו תהיה אליפות שלצדה תתנוסס כוכבית - בדיוק כמו האליפות הזכורה של הפועל תל אביב ב-2010. כבר עכשיו ברור שהמנצח x והמנצחת y יעשו זאת באליפות שבה סרינה וויליאמס לא שיחקה, ואנדי מארי לא חזר, ושהיתה יותר במה עבור "טניסאים שלא הכרנו בכלל ולא היו אמורים להיות כוכבים״.

מהבחינה הזו, אליפות אוסטרליה הפחותה היא דבר נפלא. פתאום, למריה שראפובה יש סיכוי להשלים קאמבק מהסרטים, לסימונה יכול להתחבר ההאלפ, הסיכוי של גרבינייה מוגורוסה לחולל פלאים גם על המשטח הקשה זוכה לבוסט רציני, ואולי גם נגלה את אלינה סביטולינה בת ה-23, שזכתה בטורניר ההכנה בבריסביין. הוואקום שהותירה סרינה צפוי להתמלא במאבקים שוויוניים, בלתי צפויים, מפתיעים, איכותיים - כל מה שאפשר לצפות מטניס, כל מה שאנחנו אוהבים. במובן הזה, אם תרצו, אליפות אוסטרליה מעולם לא היתה פתוחה יותר.

אבל אליפות אוסטרליה הפחותה היא גם דבר נורא. עונת הטניס עוד בקושי החלה, אך מסדר הפצועים ארוך יותר מהתור לחנות אפל ביום תחילת המכירות של אייפון חדש. להתראות סגל א׳ - שלום לקבוצת המילואים. הבעיה היא שסרט בלי דמויות ראשיות הוא בחירה אמנותית שאולי תזכה את יוצריו בפרס השופטים בפסטיבל קאן, אך תתבטא בקופות. במצב העניינים הזה, עדיף כבר שיבוא איזה אוסטרלי ויזכה בתואר גראנד סלאם ביתי אחרי לא פחות מ-41 שנים. ניק קיריוס, הקריאה הזו היא בשבילך.

2. ולדה אקשיברובה בוודאי יושבת בביתה ומתפוצצת. "זכיתי באליפות ישראל ואף אחד לא מדבר על זה?!", היא רוטנת לעצמה. וכן, זה נכון, איש לא מדבר על אקשיברובה. זו שלפני שנתיים עלתה לישראל מאוזבקיסטאן ורק לפני מספר חודשים קיבלה את ההיתר ללבוש את המדים הלאומיים בגביע הפדרציה. והנה היא זכתה באליפות ישראל – וכלום. כל היום רק "דניז עשתה ככה", "דניז לא עשתה ככה", היתה פצועה או לא היתה פצועה? התראיינה או לא? מה כן אמרה וממה העדיפה להתרחק?

יכול להיות שלא אכפת לה, לאקשיברובה, אבל מה עם איזה פסטי-ולדה קטן? בעיניי, היא עושה רושם של ספורטאית צנועה שבעיקר רוצה להתקדם בדרוג ולייצג את ישראל, ופחות מתעניינת במה יגידו עליה. עושה רושם שאפילו לא אכפת לה שדניז חזניוק פרשה מהמשחק נגדה בגמר אליפות ישראל בנקודת ההכרעה - אפילו לא ראלי אחד קודם – ובכך גרפה עמה את כל העיסוק התקשורתי והפכה את אקשיברובה והטניס שלה לדבר שולי.

אקשיברובה צריכה להיות על-אנושית כדי שכל זה לא יצרום לה. היא בוודאי מגרדת קצת בראש אחרי הפארסה שבישלה לה חזניוק. ״אף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא״, תמיד הטיפו לנו, אז למה מאליפות ישראל 2017 יזכרו דווקא את הסגנית?

3. שני סרטים על טניס יצאו בשלהי השנה האזרחית הקודמת ושניהם עוסקים ביריבויות היסטוריות: האחד הוא ״בורג / מקנרו״ (ובכן, את השם הזה אין צורך להסביר) והשני הוא ״קרב המינים״, על המשחק ההיסטורי בין בילי ג׳ין קינג לבובי ריגס. שני הסרטים זוכים לביקורות טובות ושניהם מעלים על נס רגעים בלתי נשכחים שבהחלט ראויים לסרט עלילתי. 

אז אם זו המגמה, הנה הצעה: ב-2018 אולי נכון יותר לזנוח את היריבויות, ולהתמקד בשותפויות טניס. נבחרת הדיוויס שלנו, למשל, ממש זקוקה לאחת כזו לקראת המפגש עם דרום אפריקה בראשית החודש הבא. בינתיים: נו, מי מרים את הכפפה לסרט באורך מלא על ״אנדיוני״?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ