חנוך מרמרי
חנוך מרמרי

זה תמיד קורה בגראנד טורים. בן רגע אני הופך לאינפנטיל א-פוליטי. אינפנטיל, כי מרוב התרגשות אני ממתין בסבלנות לתורי להחליף מלים עם הילד ארך הגפיים ודק הגֵו במדי אַסטָנָה או האֶמירֵייטס, שבערב אחפש את שמו במדריך הג'ירו ואצרפו למאגר הטריוויה הלא שימושית. וכשמגיע תורי, אני שואל איך זה לצאת לרכיבת אימון שמתחילה ב-37 מעלות ותכף תידרדר ל-42, שאלה שאין מטופשת ממנה, הוא ואני יודעים. להגנתי, לפחות לא ביקשתי שנצטלם יחד.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ