מחוץ לקווים

זאת לא הפועל באר שבע שהכרתם, אבל זאת תהיה אותה אלופה

הסיפור של האליפות הנוכחית, אותה הבטיחה הפועל באר שבע באופן כמעט סופי, הוא יותר מנטלי מאשר מקצועי. האנטיתזה לקבוצת הרביעיות והחמישיות מהעונה שעברה היתה בשלבים מסוימים דחוסה ומגמגמת, אך הפכה לנפיצה בדיוק ברגע הנכון

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

1. יעקב בריהון. הוא ולא אחר, בהופעה שנייה בלבד בהרכב, סימל ב-45 הדקות הראשונות את כל העונה של בית"ר ירושלים. בלי עידן ורד, איתי שכטר, אנטואן קונטה ויקוב סילבסטרה, לא רק שבית"ר הובילה על הפועל באר שבע - היא עשתה זאת מחוץ לגבולות ההיגיון, אפילו בסטנדרטים האלטרנטיביים שלה.

במקום להפוך למטרה לביקורת במקרה של כישלון, בריהון היה החץ. הוא פתח כחלוץ מדומה, שפן בתוך שפן, ועשה את הקסם. הבישול שלו לחן עזרא היה התביעה הכי נועזת שבית"ר הפנתה כלפי ההערכות המוקדמות ומה שנדמה לגבולות הידע המוחלטים של המשחק. אלו היו הטמפרטורות הגבוהות ביותר שהניסוי המשוגע שלה הגיע אליהן במהלך העונה – אנתוני וארן, מיקי סירושטיין, אופיר קריאף, שון גולדברג ובריהון מובילים במחצית על הקבוצה הטובה בישראל בשלוש השנים האחרונות. מכאן, היה ברור, יש רק שתי אפשרויות – או שתתקרב צעד משמעותי לעבר אליפות שלא תעלה על הדעת, פריצת דרך מדעית ממש, או שזה יתפוצץ כאן ועכשיו. משהו בטוח יקרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ