מחוץ לקווים

מה שבאר שבע עשויה להיות, ומה שהיא עלולה

הפער העצום בין המחצית הראשונה לשנייה מאפשר לדבר במונחים של "לא נשברנו", אבל גם מדאיג על רקע עזיבה אפשרית של טוני וואקמה. וגם - כדור הבדולח של ניר קלינגר, שהפסיק לעבוד אחרי שבע דקות

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

1. למזלה של הפועל באר שבע, האופן שבו התפתח המשחק מול אפוא"ל ניקוסיה - תחילה הרע ורק אז הטוב - מעודד שיח שעוסק בהתגברות והתאוששות ולא בקריסה והתפרקות. אם להתעלם מהכרונולוגיה, נותר הפער בין מה שבאר שבע עשויה להיות (המחצית השנייה) למה שהיא עלולה להיות (הראשונה).

אם מסתכלים על הפער הזה מצד אחד - קודם הרע, ואז הטוב - זה מעודד. אם להפך - מדאיג. "לא נשברנו והחזרנו את הרוח של באר שבע", אמר ברק בכר אחרי המשחק, כי במובנים רבים כל העונה הזאת, לבטח בשלב הזה, תהיה התכתבות עם התבוסה בזאגרב, שם הם דווקא כן נשברו. באר שבע יכולה להיות מרוצה מכך ש-2-0 לא הפך ל-5-0 אלא ל-2-2, אבל צריך לזכור שכדי לא להישבר צריך קודם כל להיסדק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ