פרשנות |

כשבמכבי תל אביב עושים הכל כדי לנצח, בסוף זה יצליח. לא מול צסק"א מוסקבה

היכולת של נבן ספאחיה ושחקניו היתה מספיקה ביד אליהו מול כל קבוצה אירופית אחרת, אלא שצסק"א היא זו שהתייצבה. השורה התחתונה אמנם מראה 0 מ-2, אבל מי שצפה במשחק יודע שזו לא חזות הכל. את המבחן מחר בודוצ'נוסט מכבי ת"א כבר חייבת לעבור

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

את מבחן העמידה מול הראי, בו שואלים את עצמם הצוות המקצועי והשחקנים אם עשו הכל כדי לנצח, מכבי תל אביב סיימה אתמול בציון מרשים. הרמה והמאמץ, ככל הנראה, היו מספיקים מול כל קבוצה אירופית אחרת שהיתה מתייצבת ביד אליהו. רצו הגורל והלו"ז, וצסק"א - שהיא הכל מלבד כל קבוצה אחרת - היא זו שהתייצבה.

על הפסדים כאלה נוטים להגיד "עוד קצת ריכוז בסוף שעון בהגנה" או "עוד טיפה מאמץ בריבאונדים אבודים", אבל המשחק מורכב מסך טעויות האנוש שיש בו בדיוק כמו מההצלחות. הסל ההוא של אנטונוב בסוף שעון ההתקפה ברבע השלישי לא הכריע לבדו, וגם לא שרשרת האיבודים המפוארת של ג'וני אובראיינט. המשוואה הסופית, הצלחות מינוס טעויות, בסך הכל יצאה מרשימה למדי בהתחשב בתנאי הפתיחה: חסרונו של ג'רמי פארגו, והעובדה שצסק"א היא מכונת כדורסל משומנת מספיק בשביל לגרום לך להגיד "זה לא הוגן" חמש עד שבע פעמים במשחק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ