בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחוץ לקווים

עבור קובי רפואה, צעקות ופרצוף חמוץ הן העיקר. מצדו שהפועל תל אביב תפסיד

הפועל תל אביב הפסידה לבית"ר ירושלים מפני שהמאמן שלה שם את תחזוק הדימוי שלו מעל האינטרסים של הקבוצה ■ מכבי חיפה הפסידה פעמיים במשחק שלא היה מה להפסיד בו ■ ייתכן שכדאי לחלק את כתר מלך השערים לשלושה חלקים, שלא בטובתם

תגובות
קובי רפואה ואוראל דגני, אתמול מול בית"ר ירושלים. מעלה זבחים כדי להמשיך להחמיץ פנים
ניר קידר

1. בית"ר ירושלים ניצחה את הפועל תל אביב כי זו השפה של המשחק וקבוצה יכולה לנצח רק קבוצה אחרת, אבל מי שהפסיד את המשחק הלכה למעשה הוא קובי רפואה. זה התחיל בכך ששם עצמו מעל האינטרסים הישירים של הקבוצה עם החלפתו של נריוס ואלסקיס בג'וזף גנדה בדקה ה-31. למה זה קרה? כי ואלסקיס "ענה לרפואה", וזה הרי לא יעלה על הדעת. שחקנים לא אמורים לומר משהו למאמן שלהם, בטח לא אם המאמן שלהם הוא רפואה, שחלק ארי מהפרסונה המקצועית שלו בנוי על החמצת פנים, צעקות ותנועות ידיים חדות. תחזוק הדימוי הזה מצריך מפעם לפעם זבחים כמו...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#