שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מי אלו האנשים האלה שמסוגלים לגרום לכל כך הרבה אחרים כאב לב שכזה

היה משחק גדול, היה טניס אלוהי, נובאק ג'וקוביץ' שחקן ענק - כל אלה רק מלים שעפות מסביב וחייבות להיכתב. בפנים אין היסטורי ואין מיתולוגי, רק כאב לב, עמוק, מדמם, שלא עוזב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הלב אשכרה כואב. כיווץ כזה, קטן, עמוק, חותך, מדמם, שלא עוזב. מסביב עפות מלים גדולות - משחק היסטורי, מיתולוגי, הגדול אי פעם. לא לא, שום דבר. כאב. פשוט כאב. בלב.

חמש שעות התמלא הדלי. חמש שעות. האיש שלא מזיע אף פעם השלים פערים של חיים: טיפה אחרי טיפה הוא שם את הגוף שלו על המגרש. את הידיים, את הרגליים, את הראש, את הלב. לא הבקהנד ולא הפורהנד ולא הוולי ולא הסרב של רוג'ר פדרר נאבקו שם עד זוב דם, זה היה איש בן 38, עם ארבעה ילדים, עם מורשת אדירה שנמצאת בסכנה, עם אהבת עולם שמכבידה על הגב; איש בן 38 שעמד חמש שעות ומילא את הדלי טיפה אחרי טיפה בכמויות של זיעה, מתרוצץ מפינה לפינה, מלמעלה למטה, מהצד הזה לצד ההוא, מחכה לרגע הנכון, האחד, הנדיר, השנייה הקסומה הזאת שלא תמיד מגיעה, אבל הפעם דווקא הגיעה, באמת שהיא הגיעה, כולם ראו שהיא הגיעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ