פרשנות |

ההישג הענק של הכדורסל הישראלי מגיע עם הוראה חד משמעית, שספק אם תבוצע

הזכייה של נבחרת העתודה היתה כה עוצמתית, לוקחת את כולם בחזרה לילדות ולרגשות הגולמיים ביותר. מעל הכל, היא מעוררת את התובנה הבאה: אם רוצים שרגעים כאלה יקרו שוב, הליגה הישראלית צריכה לפני הכל להבליט את השחקן הישראלי

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

אם ילדים נוטים לחוות את החיים בעוצמות מוגברות, נדמה שאותו דבר אפשר לומר על נבחרות צעירות בספורט. בנבחרת העתודה הישראלית גרסת 2019, כמעט כל דקה במשחקים האחרונים נראתה כמו משחק על חיים ומוות. ראו את זה על הפנים שלהם, הריחו את זה בזיעה שלהם. עוד כמה שנים, כשיצברו קילומטראז' כמקצוענים, הניצוץ יתמתן והפאסון יתקבע, אבל בשבוע אחד ביולי הם היו בדיוק כמו ילדים, לטוב ולרע: חגגו סלים גדולים באופן מוגזם ונפנפו בהתרסה לספסל המפסיד. אין ויסות, אין פילטר, רק רגש נא.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ