פרשנות |

גם עם המאמן הטוב בישראל, ההישג של בני יהודה חוצה את גבולות ההיגיון

הניצחון על נפטצ'י באקו הוא לא עוד תוצאה, בטח לא עם שמונה שחקנים חדשים בהרכב, את חלקם לא תזהו גם אם ישבו בשולחן ליל הסדר שלכם ■ ברק בכר זיהה את מה שזריהן לא ראה בעצמו

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

1. נפטצ'י באקו היא מסוג היריבות שקבוצות מישראל מסוגלות לעבור, אבל בני יהודה היא לא "קבוצה מישראל" וה-3:4 שלה אתמול (חמישי) הוא לא עוד תוצאה. בטח לא בנקודת הזמן הזאת, עם שמונה שחקנים חדשים בהרכב, את חלקם לא תזהו גם אם ישבו בשולחן ליל הסדר שלכם.

הסיפור של בני יהודה הוא מעבר לגבולות ההיגיון, גם במונחי שיגעון מקסום הפוטנציאל המוכר של יוסי אבוקסיס. מעבר לגבולות ההיגיון שתאמבי סגס, שבחמש העונות הקודמות כבש שני שערים, מבקיע לפתע שני שערים בתוך שבוע במסגרת אירופית. מעבר לגבולות ההיגיון שחצי מההרכב צבר בשבעה ימים ניסיון ששחקנים אחרים מלקטים בעונות שלמות. מעבר לגבולות ההיגיון שאבישי כהן נכנס לנעליים של שי קונסטנטין שנכנס לנעליים של מאור קנדיל. בתוך פחות מ-14 דקות הוא ייצר שני מצבי הבקעה בקלות שכזאת, שאפשר היה לחשוב שהוא היה כאן מאז ומעולם. הוא לא. בעונה שעברה הוא שיחק פחות מ-600 דקות. אולי לכולם יש את אותה כף רגל, ואולי הנעליים של יוסי אבוקסיס כל כך מיוחדות, שכולן גדלים בתוכן באותה מידה. אבישי כהן הופך לקונסטנטין, ותאמבי הופך ליובל אשכנזי, ודור ג'אן הופך למאוויס צ'יבוטה, ואבוקסיס? הוא כבר לא הופך לכלום. הוא מזמן המאמן הטוב בישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ