פרשנות

המכביזציה של ירושלים: לאדומים נותרה רק יריבה אחת על הגביע. וזו לא נהריה

בתהליך שמגיע כעת לשיאו, לומדת הפועל ירושלים איך לנצח משחקים בהם אפשר רק להפסיד. אם יש מישהו שיכול להתמודד עם הלחץ והספק שלה, זה ג'ייקובן בראון

אייל גיל
אייל גיל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אייל גיל
אייל גיל

1. היא הגיעה לשבוע הזה כשהגביע כבר ניצב אצלה בארון, הקונפטי כבר צנח והסלפי עם רובי ריבלין כבר סחט לייקים באינסטגרם. בהיעדרה של מכבי תל אביב, הפועל חולון והפועל תל אביב (לא מדובר במזל, שתיים מהן היא הדיחה בעצמה), לא נמצאו יריבות שאמורות לנצח אותה. להפועל ירושלים יש יריבה אחת בלבד - היא עצמה.

זהו למעשה שיאו של תהליך ה"מכביזציה" אותו היא עוברת. פעם היו אלה רק הצהובים שהיו צריכים לחיות עם העול שבו הניצחון מתקבל כמובן מאליו, וכל משחק מתנהל רק תחת הפחד להפסיד. עדות לכך היתה ההשתלטות הטוטאלית של ירושלים על יד אליהו. כשהיא לא שיחקה, כאילו אף אחד לא שיחק. כשעלתה לפארקט, היא היתה כל הסיפור והסיפור היחיד. הקהל, השופטים, הדיבור, האקסים, האווירה. אין עוד מלבדה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ