פרשנות

אל תלחצו ידיים, אל תעברו את החצי: אבוקסיס דאג שבאר שבע לא תידבק בקורונה וגם תנצח

תחת השקט המשונה של רבע גמר בדלתיים סגורות, נראה שהפועל באר שבע כבר לא ניסתה לעמוד כשווה למכבי חיפה. אבל דווקא מתוך תבנית הגנתית היא הצליחה לעשות מהפך. אולי בגלל שמהמאמן שמולה לא היה מעוניין בניצחון, לפחות לא בכל מחיר

ניר צדוק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

שיחקו כאן כדורגל בשלישי, רביעי וחמישי שעבר, אבל המשחק של מכבי חיפה מול הפועל באר שבע ברבע גמר גביע המדינה הרגיש כמו הראשון זה זמן רב. הוא הרי כבר נדחה פעם אחת, ובהמשך נקבע כי יתקיים מאחורי דלתיים סגורות, וכך לקיומו התלוותה תחושה של נס גלוי, מנת שפיות והסחת דעת שכבר אינה מובנת מאליה.

במובן מסוים הוא גם הרגיש כאחרון לזמן מה. איש לא יכול להבטיח שישחקו כאן כדורגל בהתאם ללוחות שנקבעו בזמנים יפים יותר, ולבטח שלא לעיני צופים. במובן הזה, יכול היה להיות נחמד אם המשחק היה מתקיים מול קהל, ולו בשביל האפשרות שזו תתגלה בדיעבד כמסיבת הפרידה של הכדורגל הישראלי מאוהדיו. כנראה שכבר אי אפשר, ובטוח שיש הוראות ודברים חשובים יותר בחיים. אלא שקהל מעניק רלוונטיות, ובהיעדרו התקבלה קליפת כדורגל שכל מי שצפה בה צריך היה לשכנע עצמו אחת לכמה דקות שמתוך השקט הזה תצא העולה האחרונה לחצי הגמר, שלמרות שאין כאן כלב זה בכל זאת "חשוב". מי שהצליח הרוויח, אבל ספק אם מישהו הצליח.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ