זו היתה זריקת לארי בירד או דורון ג'מצ'י, והיא היתה ראויה ל-11 אלף צופים בהיכל

גם בלי שלשת הניצחון המדהימה של אדם אריאל, מכבי ראשון לציון והפועל ירושלים סיפקו משחק לפנתיאון, עם תצוגת שיא של פארגו אבל כזו שהספיקה רק לשברון לב. בכל ערב אחר, שלשת הניצחון של ווילבקין מול גלבוע/גליל היתה משתלטת על לופ ההילוכים החוזרים

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

1. השלשה של אדם אריאל, על רגל אחת מהפינה ועם קשת מספיק גבוהה כדי שתיגע בה הזרת של אלוהים, היתה זריקת ספורטק לכל דבר. אפילו לא מהסוג שזורקים במשחקים עצמם אלא סתם בחימום, כשמשחקים אותה לארי בירד, או כשמעבירים זמן ב"חיובים" עד שיגיעו מספיק אנשים.

היא גם היתה זריקה שבאמת ראויה למספיק אנשים - ליתר דיוק, 11 אלף מהם. למי שעושה דבר כזה מגיעה תפאורה חגיגית יותר מאנטי-קליימקס של 15 אנשים שמחים אחרי בדיקת מוניטור של השופטים, כי זו באמת היתה זריקה שלא רואים כל יום, כל עונה או אפילו כל עשור. גם בלי שמכבי ראשון לציון תזכה מחר באליפות, היא תיכנס לפנתיאון הזריקות הגדולות ביותר של הכדורסל הישראלי, כמו סלי הניצחון של דורון ג'מצ'י משלושת רבעי מגרש או השלשה ההיא של בריאן טולברט. זריקה כזו היא משהו שזוכרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ