סיפור האגדה של טורונטו, הטרגדיות של גולדן סטייט. האם מדובר בסופו של עידן?

בסגל שהרכיב מסאיי יוג'ירי אין אף שחקן שנבחר בין 14 הראשונים בדראפט, אבל ההימור הגדול ביותר השתלם: קוואי לנארד לקח את טורונטו למסע בפלייאוף שנעצר רק עם גביע ה-NBA בידיים ■ הכוח המאגי של גולדן סטייט לא עמד מול הפציעות של דוראנט ותומפסון, שהותירו סימני שאלה לקראת העתיד

אלעד זאבי
שליח "הארץ" לאוקלנד
לנארד
קוואי לנארד ברגע הניצחון, הלילה באוקלנד. "כן, זה אמיתי"צילום: Ben Margot/אי־פי
אלעד זאבי
שליח "הארץ" לאוקלנד

1. "כן, זה אמיתי". האגדה מספרת שאם קוואי לנארד מחייך, ולא סתם בזווית הפה אלא עם כל הלב והשיניים, מתים מתעוררים לחיים בצד השני של העולם. הבוקר (שישי), כשהחזיק את גביע ה-MVP במסדרונות האורקל ארנה, ספקולציית הכאוס הזו נבחנה מספר פעמים. "כן, זה אמיתי", הוא צעק - לא לחש, לא נאנס לומר, אלא צעק מרצון. שמחה יזומה, מצדו של הסופרסטאר הכי פחות יוזם כשזה מגיע להחצנת רגשות. "מי אתה, בן אדם?", נשאל ב-2014 אחרי שזכה ב-MVP של סדרת הגמר במדי סן אנטוניו. "קוואי לנארד", ענה ביובש. אז הוא נראה כמעט המום, אבל הפעם כבר היה מתורגל. עד כדי כך שחבריו לקבוצה תרו אחר הדרכתו ברזי לגימת שמפניה של אליפות. "קוואי, תראה לנו איך עושים את זה", ביקש ממנו פסקאל סיאקם. באופן הולם לכל מה שעשה בפלייאוף, גם את זה הוא עשה נהדר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ