תנו לקורזיץ לנצח

החבר'ה של יהודה מעיין באיגוד השיט רצו לחנך אותה. להכניס אותה למסגרות ומתודות אימון. אז היא התמרדה, נכשלה באתונה 2004 ופרשה. אין לה כוח לשטויות. אתמול, עם מדלית כסף על הצוואר, היא הראתה לכולם שהיא צדקה

רון קופמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רון קופמן

במקום מתוקן, היינו רואים פוסטרים של לי קורזיץ בקירות המבואה של נתב"ג. סוג של כבוד שאימפריות ספורט מעניקות לכוכבים שלהן. כמו למשל לניקוס קקלאמנאקיס, הגולש היווני שמוכר לנו מימי המאבק עם גל פרידמן.

אבל אצלנו הולכים על הצנחן הבוכה בכותל וצליחת התעלה. עניין של סדר עדיפויות. החל מאתמול קורזיץ בת ה-27 היא סגנית אלופת אירופה בדגם ניל פרייד. ב-2003 היא היתה אלופת העולם הצעירה ביותר בדגם מיסטרל. גל פרידמן, המנטור שלה ויועצה המקצועי והמנטלי, זיהה את הפוטנציאל העצום בנערה בת ה-19. "אסור להפריע לה. היא ילדת טבע אמיתית שיודעת איך לעבוד על עצמה. הכישרון שלה זה כוח עליון", הוא אמר ב-2003.

החבר'ה של יהודה מעיין באיגוד השיט, כולל גור שטיינברג (מאמן הספורט המעוטר ביותר בישראל בכל הזמנים), רצו לחנך אותה. להכניס אותה למסגרות ומתודות אימון. אז היא התמרדה, נכשלה באתונה 2004 ופרשה. אין לה כוח לשטויות.

הספורטאית, שהיתה בעבר גם אלופת הנערות בג'ודו ושייטת מפרשיות 470, הלכה לעשות מה שהיא באמת אוהבת - לגלוש. היא דורגה בין חמש גולשות הגלים הטובות בעולם, חייתה על הקו של ספרד והוואי. מעיין ושטיינברג נשארו כאן עם המתודות והמשמעת.

קורזיץ בשיוט בבולגריה. "למדתי לאהוב את מה שאני עושה" צילום: תצלום: וינצ'נזו באגליונה

אלמלא תאונת גלישה איומה בהוואי, בה שברה שתי צלעות בסמוך לעמוד השדרה, היא לא היתה שבה. אחרי שנגמלה בגמילה עצמית משימוש במשככי כאבים, בגלל התאונה, היא חזרה לגלישת רוח. מקום שישי באליפות העולם ב-2010 הוכיח שהכישרון לא נעלם. שטיינברג התרכך, התחיל להאמין בה ודאג שהיא תדע זאת. מעיין נותן לה חופש ושומר על הגורה שלו מרחוק, אבל קרוב. היא השיגה אתמול מדליית כסף, אבל המדליה החשובה יותר (ארד) היתה לפני חודש באתר הגלישה האולימפי בווימות' שבאנגליה.

גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, שהסגל האולימפי שלו מתרסק לו מול העיניים בשבועות האחרונים, יכול לחייך. הציפיות מקורזיץ הן מדליה אולימפית בקיץ הבא. רק שלא יפריעו לה, שלא יציקו לה, שלא יערבו אותה במריבות השטותיות על החדר בו תישן באימונים ובתחרויות בחו"ל, או בעימות בין משיח לצוברי שכבר הרס לנו מדליה אתמול. שייתנו לה שקט.

ובקיץ הבא שיתמכו בה בווימות'. היא מכירה את הרוחות והזרמים, לא פוחדת מכאב, יש לה את זה. אלכס גלעדי, נציגנו בוועד האולימפי הבינלאומי, יכול להכין עוד חליפה עם ממחטה תואמת לכיס ואת הסיכה המוזהבת, בשביל הפודיום בווימות'. כדאי להתחיל לשנן את השם של הגברת ממכמורת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ