בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיבת החמש מחזור 6: הרומנטיקנים הישנים

קלינגר משלם על האמונה בעבודה קשה, קשטן מגלה שיציבות זה כל כך 99' ויובל נעים מראה שחוץ מאמונה בדרך אין לו באמת אחת כזו. 5 הערות על מחזור 6 בליגת העל

תגובות


1. ניר קלינגר הוא מהרומנטיקנים הישנים. אחד שמקדש את המלחמה על הסמל, על הגאווה העצמית והמקצועית. קלינגר לא מאמין גדול בכישרון, הוא תמיד האמין שסך הקבוצה גדול מסך שחקניה, מוכשרים ככל שיהיו. הרי הוא בעצמו עשה מזה קריירה. בכך גם דגל כשעלה לליגת האלופות עם מכבי ת"א ב-2005. אחרי ההעפלה הסנסציונית כלל מסע הרכש שלו את שוקי נגר, אמיל אמבמבה ואלעד בונפלד – שני חוטבי עצים לא מוכשרים במיוחד, ובונפלד, אחד שעם הרבה עבודה קשה אמור היה להיות היוסי בניון הבא של הדרום, אבל במקום זה נכנס לרשימת ההבטחות והנפילות ע"ש ר. עובד.

קלינגר נפל בהימור על בונפלד כמו שהוא נפל בווסרמיל כשבנה קבוצה שמורכבת מאחד עשר פרטים מדהימים בחולשתם. רק כדי להבין כמה חולה התבשיל שניסה קלינגר לרקוח, אפשר לקחת את יוסי שבחון, שאמור היה להיות תוספת הכישרון, כמקרה מבחן: שחקן שבמשך שלוש שנים לא פגע בכלום בקרית שלום, וגם כשדיברו על כך שלא באמת בנו עליו ושהלחץ הכריע אותו אצל הצהובים הוא לא היווה פקטור גם בצד השני של העיר. קלינגר משלם את המחיר על האמונה בעבודה קשה ובמשמעת טקטית, האמונה שהכישרון הוא לא באמת הכרח בכדורגל – קלינגר בעצם משלם על כך שמה שעבד לו כשחקן, לא בדיוק עובד לו כמאמן. המאמן הקשוח כבר יבנה את עצמו מחדש, השאלה היא איך הפועל באר שבע תצא מזה, ובאיזו ליגה היא תעשה את זה.

ניר קידר

2. "מי זאת הפועל ראשון לציון? צאו למגרש ותעשו להם בית ספר" – אמר נשיא מכבי פ"ת עמוס לוזון לשחקנים שלו במחצית המשחק מול הכתומים של ניסן יחזקאל שהובילו 0:1. הנאום המרשים עבד על המלאבסים שתוך 6 דקות מפתיחת המחצית השנייה כבשו שני שערים והפכו את התוצאה. אבל דווקא התלמידים מעיר היין, שהשחקנים של לוזון עשו להם בית ספר לאורך כל המחצית, היו עם המילה האחרונה. דור הלוי בן ה-25, לא ילד, בטח שלא תלמיד, כבש את השני שלו אחרי שעלה כמחליף בדקה ה-14. הלוי, שגדל בבני יהודה ואת משחק הבכורה שלו ערך דווקא מול ראשון לציון לפני שמונה שנים, הראה ללוזון מי זאת הפועל ראשון: קבוצה התקפית, יצירתית, עם אופי חזק וכזאת שבאה לשחק כדורגל, מול כל יריבה, בטח מול המורים, המרצים והמתרגלים של מכבי פ"ת.

ניסן יחזקאל מבין כדורגל. הוא יודע שמי ששרד יותר מעונה אחת בעשור האחרון היו קבוצות ששיחקו התקפי ומשחורר כמו בני סכנין, עירוני קרית שמונה והפועל עכו, ולא קבוצות שניסו לשרוד רק עם ההגנה וירדו כלעומת שבאו כמו הפועל רעננה, הפועל אשקלון והפועל רמת גן. הפועל ראשון לציון כאן כדי להישאר.

שרון בוקוב

ואי אפשר שלא לשאול מי זאת מכבי פ"ת? האם יש משהו אחר בקבוצה שנמצאת למעלה משני עשורים בליגה הבכירה ולא הותירה חותם חוץ מניצחונות בדרבי המקומי והניצחון ההוא בבלגרד?

3. הפועל תל אביב לא חיברה העונה בכל המסגרות יותר משני ניצחונות רצופים. למשחק בשבת היא הגיעה עם הזדמנות לשבור את המאזן הלא מחמיא, אחרי שני ניצחונות בתוצאה זהה (0:2) על עכו ובאר שבע. לצורך כך קיבלו האדומים את הפועל חיפה, היריבה הכי נוחה שיכלו לקבל ועוד בבלומפילד.

ספי מגריזו

אבל הפועל של השנה לא יציבה כי היא לא תלויה בעצמה אלא תלויה ביריבות שלה. אם היריבה מחמיצה ברשלנות (הפועל ב"ש), לא מגיעה למשחק (הפועל עכו) ואם היא פשוט נופלת מהרגליים (בית"ר י-ם), אז הפועל צריכה רק הברקה אחת של תמוז ואיזה ריבאונד של דמארי ולקשטן יש 3 נקודות. בכל מצב אחר, כמו שעשו חניכיו של ניצן שירזי בשבת, בו היריבה עומדת נכון, סוגרת את הפריצות מהאגפים של חוטבא וקנדה ונותנת לתמוז ודמארי שמירה צמודה, לקשטן אין מה למכור. אם יתברר שגם באירופה קשטן איבד את זה לא יחלוף זמן רב עד ששמו של א. גוטמן יהדהד שוב בבלומפילד.

4. יובל נעים הגשים חלום והגיע למועדון גדול, והוא לא מתבייש להגיד את זה. נעים יודע שבנסיבות אחרות הוא היה מגיע לאחד מארבעת המועדונים הגדולים בישראל במקרה הטוב רק בעוד עשור. את ההזדמנות הזאת הוא לקח בשתי ידיים ונתן את כל מה שיש לו. אבל כל מה שיש לו כרגע זה כמויות אנרגיה שהוא מחבר באינפוזיה לווריד של השחקנים שלו. הטירוף שלהם על המגרש עושה מול קבוצות מסוימות את העבודה, אך מול אחרות זה אפילו לא קרוב למספיק.

שרון בוקוב

אי אפשר להתעלם מכך שמשהו מרגיש מלאכותי מאוד בטייטל: "יובל נעים, מאמן בית"ר ירושלים". זה שמרבים לדבר על "החיבור הטבעי" של נעים לקהל הירושלמי זה רק בגלל שנוח לפרשנים מסוימים לבצע את ההקבלה בין התנהגות שכונתית ואולי אפילו ערסית של המאמן לזו שהפכה למייצגת פלח מסוים בקהל של בית"ר. ההתנהגות של נעים על הקווים וגם במנהרה באצטדיון רמת גן לא מתאימה למועדון כזה, לכל היותר היא מתאימה לאוהד ממוצע מהיציע המזרחי. לאורך השנים, החל מאלי כהן, אלי גוטמן ויוסי מזרחי, ובטח שעם דרור קשטן - מאמני בית"ר שידרו סטייל אחר, כזה שלא רץ למצלמות ולא רוקד עם השחקנים כאחרון האוהדים. המבחן של נעים יהיה כשנאומי המנורה, המגן דויד והאריה כבר יעברו לשחקנים מעל הראש, אז יתגלה שחוץ מרעל של סמל טירונים בגולני אין לו יותר מדי כדורגל, בטח שלא שחקנים לשחק איתם.

5. מכבי חיפה, מכבי והפועל ת"א - שלוש הנציגות שלנו באירופה - עלו לשחק בימים שבת וראשון כדי שיהיה להן מספיק זמן להתכונן למשחקים ביום חמישי בליגה האירופית. במקום השיבוץ הקבוע של אחת מהן ביום שני, שובצו שני משחקים אחרים: בני יהודה מול מ.ס אשדוד ומכבי פ"ת מול הפועל ראשל"צ – לא משחקים שמושכים הרבה קבל, בטח כשלא מדובר בסוף שבוע. רק כ-1500 אוהדים הגיעו לבלומפילד ועוד 350 (כולל סדרנים, שוטרים ומשפחת לוזון) הגיעו לאצטדיון רמת גן. מובנת ההתחייבות לשדר משחק בצ'רלטון ביום שני, אך מדוע לשבץ שני משחקים וגם למה לא לשדר את בית"ר י-ם שיכולה להביא מספיק קהל בכל יום נתון לכל מגרש בארץ? שיקולים עקומים כאלה מרחיקים את הכדורגל מהקהילה, אליה הוא שייך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#